עב"ל 17402-09-19

תקציר

בית המשפט קיבל את הערעור, וביטל החלטה קודמת, בהתבסס על פרשנותו לסעיפים 79, 80 ו-81 לחוק הביטוח הלאומי לעניין מהי "תאונת עבודה". המקרה התמקד בשאלה האם תאונה שהתרחשה במהלך הפסקת צהריים של עובד מחוץ לאתר יכולה להיות מסווגת כתאונת עבודה. סעיף 80(4) מאפשר סיווג כזה אם ההפסקה מאושרת על ידי המעביד ולתאונה יש קשר ברור להקשר העבודה. בית המשפט קבע כי יש לפרש הוראה זו ותנאיה בצמצום, תוך שימת דגש על "זיקה קרובה" לעבודה. במקרה זה, הפסקת הצהריים של העובד לא נחשבה כעומדת בקריטריונים אלה משום שהוא נסע מרחק משמעותי מהעבודה כדי לפגוש את אשתו לארוחת צהריים, למרות הזמינות של אפשרויות הסעדה סמוכות. תכלית ומיקום אלה לא מילאו את דרישת ההפסקה הקשורה קשר הדוק לחובות העבודה, ואף לא עמדו בתנאי סעיף 80(4) בשל אופייה האישי. אישור המעסיק למגוון מקומות הסעדה לא הצדיק את סיווג התאונה כאירוע הקשור לעבודה. בפסק הדין הודגש כי בעוד שהסכמת המעסיק נחוצה לצורך הכרה בהפסקות מסוימות כקשורות לעבודה, אין די בה ללא זיקה הדוקה לעבודה עצמה. כתוצאה מכך, התאונה לא הוכרה כתאונת עבודה, ולא הוצא צו הוצאות.