ע"א 63/85

תקציר

המערער, שהינו עורך דין, הגיש תביעה נגד ראש לשכת ההוצאה לפועל ואשתו, בטענה כי אשתו ביקשה בזדון מראש הלשכה להוציא נגדו צו מעצר, אותו אישר ראש הלשכה בחוסר תום לב וברשלנות. ראש הלשכה ביקש לדחות את התביעה, שהתקבלה על ידי בית משפט השלום בשל חסינות לפי סעיף 8 לפקודת הנזיקין. בית המשפט דחה גם את התביעה נגד האישה, וקבע כי היא פעלה בסבירות. המערער ערער על החלטה זו. בית המשפט דחה את הערעור, והסכים עם החלטת הערכאה הנמוכה יותר, לפיה ראש לשכת ההוצאה לפועל נהנה מחסינות מוחלטת לפי סעיף 8, שכן הוא ביצע פעולה שיפוטית בהוצאת צו המעצר. גם התביעה נדחתה נגד האישה, שכן היא נמצאה חסרת בסיס. החסינות הניתנת לנושאי משרה שיפוטית מבטיחה כי יוכלו למלא את תפקידם ללא מורא, בעוד האינטרסים של הפרט מוגנים באמצעות חסינות יחסית לעובדי ציבור. הליכי הוצאה לפועל הם חלק מההליך המשפטי, ומבחינה תפקודית ראש לשכת ההוצאה לפועל מבצע פעולות שיפוטיות. למרות שאין הבחנה ברורה בין פעולות שיפוטיות למנהליות, ראש המשרד ביצע פעולה שיפוטית במקרה זה. הסמכות לשלול מאדם את חירותו, במקרה זה, אינה הגורם הקובע היחיד, אך השיקולים העומדים מאחורי ההחלטה חשובים יותר. מאחר שצו המעצר הוצא מכוח חוק ההוצאה לפועל, היה זה מעשה שיפוטי, וראש המשרד היה חסין מפני העמדה לדין. יתר על כן, גם התביעה נגד האישה נדחתה מחוסר שחר. המערער חויב לשלם לראש הלשכה סך של מיליון ₪ הוצאות ערעור, כולל שכר טרחת עורך דין. השופט אילן והשופט חסון הסכימו עם פסק הדין הממצה שניתן על ידי השופט לויט.