ת"א 23924-07-20

תקציר

פסק הדין דן בדחיית תביעה נגד מספר נתבעים מסיבות שונות. ראשית, התביעה נדחית כנגד נתבעים שהם שופטים, שכן הם חסינים מפני הליכים משפטיים בגין מעשים שנעשו במסגרת תפקידם השיפוטי. שנית, התביעה נדחית גם כנגד כל הנתבעים מחמת התיישנות; התובעים לא הגישו את התביעה בתוך תקופת ההתיישנות בת שבע השנים, והטענות לדחיית תחילת תקופת ההתיישנות לא התקבלו. התביעה נעדרת פירוט וספציפיות כנדרש בחוק, בפרט ביחס למעשי מרמה, ועל כן היא נדחית גם בעילות אלה. בנוסף, הסעד הכספי המבוקש חורג מסמכותו של בית המשפט ויש להפנותו לבית משפט השלום במקום. בית המשפט דוחה גם את טענות התובעים כי יש לבטל פסקי דין קודמים בשל היעדר ראיות והוכחות. עם זאת, השופטת מציינת את התנהגותם המטרידה של התובעים, אשר מגישים שוב ושוב תביעות חדשות ומוסיפים פסקי דין קודמים שנדחו. לבסוף, בקשה נוספת למתן פסק דין חלקי נדחית עקב דחיית התביעה העיקרית כנגד הנתבעים הרלוונטיים. התובעים נדרשים לשלם הוצאות משפט.