ת"א 49086-05-13

תקציר

בעל חלקת קרקע ציבורית בתל אביב, המיועדת לפארק על פי תוכנית הפקעה, תבע לפנות זוג פולשים שבנו על הקרקע באופן בלתי חוקי מבנה מגורים ללא היתר. הנתבעים טענו כי רכשו את הקרקע לפני עשרות שנים והחזיקו בה שנים רבות, ולכן יש להם זכות להישאר בקרקע, או לפחות לקבל פיצוי על השקעתם. עוד טענו כי על התובעת לספק להם דיור חלופי. בית המשפט פסק לטובת התובע. בית המשפט קבע כי התובע הוא הבעלים הרשום של הקרקע, והנתבעים לא הביאו כל ראיה לרכישתם. הנתבעים אמנם החזיקו בקרקע כ-12 שנים ללא מחאת התובעת, והיוו סמכות משתמעת להחזיק בה, אך הדבר לא הקנה להם כל זכות בנכס או פיצוי בגין שיפורים שנעשו, מה גם שהבנייה הייתה בלתי חוקית, והם לא התגוררו בבית בעצמם. בית המשפט דחה גם את תביעת הנתבעים לדיור מעבר, שכן היא לא הייתה ישימה במקרי הפקעה בהם המבנים נבנו שלא כדין, ולנתבעים לא הייתה זכות חוקית או שוויונית בקרקע. הנתבעים חויבו לפנות את הקרקע בתוך 60 יום ולשלם את הוצאות התובע ושכר טרחת עורך דין.