ת"א 40949-10-15

תקציר

התובעים, עולים מצרפת, שכרו את שירותיהם של הנתבעים - אסיה ניהול נכסים ישראל בע"מ, והמנכ"לית שלה, סנדרין אהרון - לניהול תיק ההשקעות שלהם. התובעים ואסיה חתמו על הסכם ניהול תיקים באוקטובר 2011. ההסכם העניק ל-Esya שיקול דעת בניהול השקעות התובעים, אך הגביל את רמת הסיכון וחייב פיזור. בהמשך, השקיעה אסיה כ-33% מכספי התובעים בקרן קשורה מלוקסמבורג, Assya Capital Investment SCA ("קרן אסיה"), מבלי לקבל את הסכמתם המפורשת של התובעים, סיווגה את ההשקעה כאיגרת חוב בדיווחים לתובעים, ולא הצליחה לגוון את תיק התובעים. בדצמבר 2013 ביקשו התובעים להעביר את חשבונם לבנק אחר, אך לא הצליחו לעשות זאת בשל סיבוכים. הדבר הוביל לעיכוב בהעברת כספם ולתקופה שבה ניירות הערך שלהם היו בחשבון מעבר. בתקופה זו מינו התובעים קרוב משפחה, ליאון, שיסייע להם. ליאון ניסה למכור את אחזקותיהם של התובעים בקרן אסיא אך ללא הצלחה בשל חוסר נזילות הקרן. באוגוסט 2014 המיר ליאון את יתרת האחזקות בקרן לאג"ח, שגם אותן התברר כקשות למכירה. בינתיים הורע מצבה הכלכלי של קרן אסיא, ובאוקטובר 2014 התאבד בעל השליטה בקרן, מה שהוביל לקריסתה ולהפסד ניכר לתובעים. התובעים תבעו את אסיה וסנדרין בגין רשלנות והפרת הסכם ניהול התיקים וחוק ייעוץ השקעות. לטענתם, הנתבעים השקיעו בקרן מסוכנת ולא נזילה ללא הסכמתם מדעת, לא פיזרו את תיק ההשקעות שלהם והטעו אותם לגבי אופי ההשקעה וסיכוניה. הנתבעים הכחישו את הטענות וטענו כי התובעים היו משקיעים מנוסים שהסכימו להשקעה ונשאו באחריות לנזקיהם עקב רשלנותם שלהם. בית המשפט פסק לטובת התובעים. בית המשפט קבע כי הנתבעים הפרו את ההסכם בכך שהשקיעו סכום בלתי סביר בקרן אחת נזילה ומסוכנת, לא פיזרו את תיק התובעים וסיווגו את ההשקעה כאיגרת חוב. בית המשפט אף מצא את הנתבעים התרשלו בניהול ענייניהם של התובעים, תוך הפרת חובת הזהירות המוטלת עליהם על פי חוק ייעוץ השקעות. בית המשפט קבע כי היה על הנתבעים לצפות את הסיכון שבהשקעת חלק משמעותי ברכב השקעה יחיד. בנוסף, מצא בית המשפט כי הנתבעים לא הוכיחו את קיומן של עסקאות בקרן אסיא או באג"ח בתקופה הרלוונטית, דבר שיכול היה לאפשר לתובעים להקטין את נזקיהם. לפיכך, הנתבעים נתפסו כאחראים הבלעדיים להפסדם של התובעים. בית המשפט קבע את סכום הנזק בסך 887,838 ₪ והורה על פיצויים משותפים ומספר פיצויים על ידי הנתבעים וחברת הביטוח שביטחה את אסיא בתקופה הרלוונטית. כמו כן חויב כל נתבע לשלם חלק מהוצאות התובעים וצד ג'.