ע"א 1845/90

תקציר

בית המשפט פסק לטובת המערער, בקובעו כי בית משפט קמא טעה בהטלת נטל הוכחת הנזק עליו בשל היעדר רישומים מדויקים וחזקת העלמת מסמכים. על אף שרישומי המערערת לא היו מלאים, הגיע למסקנה כי קיימת השוואה תקפה של חשבוניות רכישה לעומת חשבוניות מכירה, המצביעה על מחסור במכשירים, שהיה צריך להספיק להוכחת נזק. הערעור התקבל, והעניין הוחזר לבית המשפט קמא על מנת שיעריך מחדש את היקף הנזק. יש לציין כי השופט נתניהו הדגיש כי בעוד שהמבוטח חייב לקבוע את עובדות תביעת הביטוח, על המבטח מוטל הנטל להוכיח כל פעולה מכוונת של המבוטח – לבטל את התביעה. השופט גולדברג הסכים עם הדברים, וציטט מקרה קודם כדי להדגיש שהמערער אכן הוכיח את הפריצה. השופטת אור הסכימה עם הצורך של המבוטח להוכיח היבטים המוגדרים בפוליסה, ודחתה כל נטל נוסף. המותב החליט פה אחד לקבל את הערעור, תוך הדגשה כי על המבוטח לקבוע את האירוע הביטוחי על פי תנאי הפוליסה, ואילו על המבטח מוטלת החובה להוכיח חריגים כמו מעשים מכוונים. המשיב חויב בהוצאות בסך 10,000 ₪.