רע"א 398/18

תקציר

פסק הדין עוסק בפרשנותו ובהשלכותיו של פסק הדין בעניין מכבי בנוגע להוראות מעבר הנוגעות לתביעות הורים. בית המשפט בחן פרשנויות סותרות של ערכאות נמוכות יותר בשאלה האם יש לראות בפסק דין מכבי הוראה חדשה העומדת בפני עצמה המבטלת פסקי דין קודמים או חוליה עקבית בשורה של פסקי דין המתייחסים לטענות שהתיישנו עד ליום 28 באוגוסט 2015. לאחר בחינת פסק הדין בעניין מכבי והחלטות קודמות – כגון אלה הנוגעות לסהר האדום ושירותי בריאות כללית – הגיע בית המשפט למסקנה כי החלטת מכבי חלה באופן ספציפי רק על מקרים בהם התיישנו תביעות ההורים בין התאריכים 28.5.2013 עד 28.8.2015. לפיכך, הוא אינו מבטל פסקי דין קודמים אלא משלים אותם, ומאפשר תביעות יילוד עד 31 בדצמבר 2017, אם לא הוגשו לפני 28 באוגוסט 2015. עניינו של התובע עסק בתביעות שהתיישנו לפני פסק הדין המר, בהתאם להחלטת הסהר האדום, ובכך דחה כל תביעה שהוגשה לאחר 28 באוגוסט 2015. פסק הדין מדגיש את חשיבות הבהירות המשפטית ושומר על רציפות דיני המעבר, תוך דחיית כל פרשנות שתשפיע רטרואקטיבית על תביעות ישנות. בית המשפט הכיר בקושי של התובעים להחמיץ מועדים אך הדגיש סופיות וודאות משפטית, מה שהוביל לדחיית תביעת התובע מחוסר עילה. השופטים הסכימו עם ניתוחו של השופט י' וילנר, ולא חויבו בהוצאות. פסק הדין מבסס את גבולותיהן של הוראות המעבר, ומבטיח כי מסגרות משפטיות קודמות יישארו על כנן, אלא אם כן שונו במפורש.