ת"א 34140-12-20

תקציר

קביעתו של הרשם היא כי תביעת התובעים כנגד הנתבע הזר אינה יכולה לעמוד משום שהתביעה לא הוגשה כדין. התובעים לא ביצעו את ההמצאה בהתאם להוראות הקבועות באמנת האג, למרות היעדרותה של הנתבעת מתחום השיפוט. התובעים ניסו לשרת את הנתבע בכתובת מגוריו בבריטניה, אך הוא עזב את הארץ ונאסר עליו לחזור. על פי הדין הבריטי והישראלי, שיטת השירות בה השתמשו התובעים הייתה חסרת תוקף. בעוד תום ליבו של הנתבע הוטל בספק, הרשם לא סבר כי הנתבע התכוון להכשיל את מסירת התביעה. מאחר שלא נעשה ניסיון כדין להגיש את התביעה, לא נדרש הרשם לשקול את טענות הנתבע בדבר אי תקפות שיטת השירות. כעת על התובעים לפעול להגשת התביעה בכתובתו הנוכחית של הנתבע, ואם מתעוררים קשיים, הם יכולים לבקש את הוראות בית המשפט. הנתבעת זכאית להוצאות בסך 10,000 ₪, נוכח אי מסירת כל המידע הרלוונטי במועד. פסק הדין כפוף לזכות ערעור כדין לבית המשפט המחוזי.