בר"ע 3317/07

תקציר

המשיב הגיש תביעה כספית בבית משפט השלום בירושלים נגד המבקשים וחברה זרה המיוצגת על ידי המבקשת מס' 1 בישראל. בית משפט השלום נעתר לבקשת המשיב להגיש את התביעה על החברה הזרה באמצעות המבקש מס' 1, בהתחשב בכך שהוא מוסמך לייצג את החברה. המבקשים ערערו על החלטה זו, בטענה כי לא התקיימו התנאים להגשת תביעה מחוץ לתחום השיפוט. עם זאת, נדחתה ההנחה כי תקנה 500 חלה על נתבע זר, גם אם הוא מיוצג בישראל. בית המשפט קבע, כי טענת המשיב נתמכת בתצהיר המפרט את מערכת היחסים בין המבקשת מס' 1 לבין החברה הזרה, עליה לא ערערו המבקשים. מכאן, שהחלטת הערכאה הנמוכה יותר הייתה מוצדקת, שכן המבקשת מס' 1 יכולה להיחשב כ"מורשית" של החברה הזרה. זאת ועוד, נדחו טענות המבקשים בדבר פגמים טכניים בתצהיר ומעמדה המשפטי של החברה, שכן סוגיות אלה צריכות לעלות בכתב ההגנה. בית המשפט דחה גם את טענות המבקשים כי החלטה קודמת ובקשת המשיב סותרות את פסק הדין. בקשת רשות הערעור נדחתה, ועניין ההוצאות הושאר לשיקול דעתו של בית משפט השלום. ההחלטה התקבלה ללא נוכחות הצדדים, והביטחונות של המבקשים יוחזרו.