ע"א 426/67

תקציר

המשיב הגיש תביעה כנגד המערערת לשלם לה סך של 12,000 ליי, לרבות מחיר חלקת אדמה שהמערער הסכים לרכוש ממנה, ופיצוי בגין הפרת החוזה. המערער לא התייצב לחקירה בתצהירו, דבר שהביא לדחיית בקשתו למתן רשות להתגונן. בית המשפט דחה גם את טענותיו המשפטיות, שטענו כי תביעת המשיב למחיר הקרקע היא למעשה תביעה לביצוע ספציפי של החוזה ולכן לא ניתן לסכמה בפסק דין, כי התביעה מוקדמת מדי, וכי המשיב אינו יכול לתבוע הן את מחיר הקרקע והן את הפיצוי. בית המשפט קבע, כי מאחר שהמערער הפר את החוזה, שקבע כי הקרקע תועבר על שמו עד למועד מסוים, והמשיב עשה את כל הדרוש על מנת שההעברה תצא לפועל, על המערערת לשלם את מחיר הקרקע בסך 10,000 ליי. עוד קבע בית המשפט כי תביעת המשיבה לפיצויים, שנקבעה על סך של 2,000 ליי על פי החוזה, היא כדין, וכי לא ניתן להסתפק בשתי תביעות אלה שכן הן סותרות זו את זו. לפיכך, קבע בית המשפט כי על המערערת לשלם למשיב 10,000 ליי, ודחה את יתרת התביעה.