ע"א 34/83

תקציר

פסק הדין מתייחס לערעור על החלטות ועדת ערר שפעלה לפי חוק מס שבח מקרקעין, התשכ"ג-1963, בדבר אי הגשת שומה עצמית במועד לעסקת מכר מקרקעין. רשויות המס הוציאו שומות זמניות, אך ועדת הערר פסקה לטובת המערערים בחלק מהנקודות, תוך שהיא דוחה אחרות. בית המשפט העליון אישר את החלטות הוועדה, ולא מצא כל פגיעה בזכויות המערערים בנושאים העיקריים. חלק א' של פסק הדין דן בתוקפן של השומות, למרות שהונפקו בהן טעויות ועיכובים. בית המשפט קבע כי הליקויים לא פגעו או הטעו את המערערים, ומשכך, לפי סעיף 108 לחוק מס שבח מקרקעין, השומות נותרו בתוקף. עוד הדגיש בית המשפט כי לוועדת הערר שיקול דעת לתקן את השומות, בדומה לסמכויות שבידי רשויות המס. חלק ב' עוסק בפרק הזמן שבו רשויות המס הוציאו את השומות. בית המשפט קיבל את הסברו של המשיב לאיחור הקל בהוצאת השומה לאחד המערערים, אשר יוחס לתקלה במחשב, ומצא כי המערערים לא נפגעו מהשיהוי. חלק ג' מתייחס לפרשנות סעיף 51 לחוק ולשאלת העברת החזקה במקרקעין. בית המשפט פסק לטובת פרשנותו של המשיב ומצא כי המערערים לא עמדו בנטל ההוכחה המוטל עליהם לקבל פטור. לבסוף, חלק ד' מתייחס להחלטת הוועדה בשאלת ההיוון, שגם אותה אישר בית המשפט, בהסכמת דעת הרוב של הוועדה. משכך, דחה בית המשפט העליון את הערעורים והורה למערערים לכסות את הוצאות המשיב.