ת"א 50534-04-21

תקציר

המבקשים ביקשו לבטל פסק בורר שאושר בפסק דין, בטענה כי הוא גרם לעיוות דין. עם זאת, הבקשה הוגשה מחוץ למגבלות הזמן הקבועות בחוק ולא הוגשה בה בקשה להארכה. בית המשפט מצא כי המבקשים היו מודעים להליכי הבוררות ולפסק הבוררות אך בחרו שלא להשתתף, ו"הראיות החדשות" שהציגו לא היו זמינות. תביעתם של המבקשים לפי סעיף 24(10) לחוק הבוררות בגין עיוות דין לא נתמכה בראיות והוגשה זמן רב לאחר מתן פסק הבוררות ופסק הדין המאשר אותו. בית המשפט הדגיש כי המבקשים אפשרו ביודעין לאביו של המבקש לייצג אותם בבוררות, וטענתם כי פסק הבוררות בטל ומבוטל בשל עיוות דין לא הייתה משכנעת. כמו כן, המבקשים התעלמו מפסק הדין המאשר את פסק הבוררות ולא הגישו בקשה לביטולו, המהווה תנאי מוקדם לביטול פסק הבורר. ככלל, הבקשה נדחתה על הסף מאחר שהוגשה באיחור משמעותי, והמבקשים לא סיפקו סיבה מיוחדת לשיהוי. המבקשים חויבו לכסות את הוצאות המשיבים והחברה.