ת"א 34027/08

תקציר

בית המשפט קבע כי המבקשת לא רשמה את הזכויות הקנייניות על פי ההסכם, ובכך הפרה את החוזה מן היסוד. כעת מבקשת המבקשת להפחית את הפיצוי שהיא חבה למשיבים, כפי שנקבע בהסכם. לבית המשפט יש סמכות להפחית את הפיצוי כל עוד הוא נחשב בלתי סביר, והדבר נקבע על ידי בחינת הנזק שניתן היה לצפות בעת חתימת החוזה. בקשת המבקש להפחתה מוצדקת משום שהחוזה אינו מבחין בין הפרות יסודיות שונות לבין נזקיהן הצפויים, ולפיכך הצדדים לא העריכו באופן סביר את סכום הפיצוי. בית המשפט מגיע למסקנה כי המבקש רשאי להתגונן בטענה כי יש להפחית את הפיצוי. החלטה זו מתקבלת מבלי לבחון את מהימנות גרסתו של המבקש לאירועים או ראיותיו, אשר ייקבעו בדיונים עתידיים. בנוסף, ניתנת למבקש רשות להתגונן מפני התביעה באשר למועד חישוב סכום הפיצוי בשקלים, כאשר בית המשפט מעדיף את השיעור המיטיב עם המבקש – מועד התשלום או המועד בו היו זכאים המשיבים לקבל את הפיצוי. ההחלטה בהוצאות הבקשה תתקבל בפסק הדין הסופי, ושני הצדדים מצווים לעבור גילוי הדדי ולסיים את כל ההליכים המקדמיים לפני המשפט. המשפט נקבע ל-21 בינואר 2009.