ת"פ 3216-03-14

תקציר

על סמך העובדות שהוצגו בכתב האישום המתוקן, הורשע הנאשם על פי הודאתו בעבירת ההצתה. השופט קבע כי טווח הענישה ההולם לעבירה נע בין שמונה ל-24 חודשי מאסר לצד עונשים נוספים, בהתחשב בחומרת העבירה, במסוכנותה הפוטנציאלית ובהשפעתה על שלום הציבור. עם זאת, בהתחשב בנסיבות מקלות, לרבות גילו הצעיר של הנאשם, היעדר עבר פלילי, חרטה והסיכויים החיוביים לשיקומו, קבעה השופטת כי יש מקום לשילוב עונשי. מדובר ברכיב עונשי מוחשי של שישה חודשי מאסר בפועל, ריצוי עבודות שירות, לצד 12 חודשי מאסר על תנאי ושישה חודשי מאסר על תנאי. בנוסף, הוטל על הנאשם מאסר על תנאי למשך 18 חודשים וחויב לשלם למתלונן פיצוי בסך 10,000 ₪. קביעה זו התקבלה לאחר ששקלו את נסיבותיו של הנאשם, את המלצות שירות המבחן ואת האינדיקציות החיוביות לגבי פוטנציאל שיקומו. השופטת הדגישה את חשיבות התהליך הטיפולי שעובר הנאשם וסברה כי הטלת עונש מאסר בפועל תשבש התקדמות זו. לפיכך, החליטה השופטת כי העונש צריך לשאוף לאזן בין גמול לשיקום, ולאפשר לנאשם להמשיך בטיפול בו תוך הטלת אחריות על מעשיו. פסק הדין הוקרא לנאשם ולבא כוחו ביום 23.11.2015, ועותק בכתב נמסר מאוחר יותר בשל אילוצי פרסום.