ע"א 38709-11-21

תקציר

פסק הדין נובע מסכסוך בין שני צדדים, שהסכימו תחילה לפשרה עליה המליץ בית המשפט, לפיה פסק הדין יינתן לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט, הקובע הפחתה מהסכום שקבע בית משפט השלום בטווח מסוים. פסק הדין ניתן על בסיס הסכם זה, תוך הפחתת הסכום ב-280,000 ₪, מתוך הבנה כי סכום פסק דינו של בית משפט השלום שולם במלואו, ומשכך, סכום זה יוחזר למערערת. עם זאת, מאוחר יותר התברר כי המערערת הטעתה את בית המשפט, שכן הסכום ששולם לא כלל הפרשי הצמדה וריבית. המשיבים ביקשו לתקן את הפרוטוקול, דבר שהמערערת התנגדה לו. בית המשפט הכיר בכך שנפלה טעות עובדתית בפסק הדין, שכן היא התבססה על טענת המערערת כי מלוא פסק הדין שולם, מה שלא היה. בית המשפט קבע כי טעות זו אינה נופלת בגדר הוראות סעיף 81 לחוק בתי המשפט, המאפשר תיקון טעויות טכניות, וכי אין לו סמכות לתקן את פסק הדין, שכן הוא התבסס על הסכמת הצדדים. עוד הדגישה השופטת כי בירור פסקי הדין מתבקש בדרך כלל על ידי מנהל ההוצאה לפועל ואינו עניין מהותי שיש בו כדי להשפיע על התוצאה. בסופו של דבר, דחה בית המשפט את בקשת המערערת לתקן את פסק הדין, בקובעו כי פסק הדין המקורי יעמוד בעינו, למעט הבהרה בדבר הסכום ששולם, כמפורט בבקשת המשיבים. השופט ש' דברת והשופט ג' לוין הסכימו עם פסק הדין, ואילו לשופט י' דניאל היה נימוק שונה אך הגיע לאותה מסקנה. ההחלטה ניתנה בהיעדרם של שני הצדדים.