פ"ה 7911-06-17

תקציר

פסק הדין המדובר מתייחס לבקשה לצו מניעה זמני המונע פיטורי עובד ממועצה מקומית. העובדת המדוברת, שביקשה להיות מועסקת כמורה, היא אחייניתו של נציב החינוך של המועצה. צו המועצות המקומיות קובע כי העסקת קרובי משפחה ברשויות המקומיות טעונה אישור ועדת מינהל השירות. במקרה זה, הוועדה לא אישרה את העסקתה של העובדת, מה שהוביל את המועצה לפטר אותה. העובדת טענה כי נפלו פגמים בתהליך קבלת ההחלטות בוועדה, לרבות אי שמיעת עניינה ישירות. בית הדין מצא כי בעוד שההליכים בהם נקטה הוועדה היו יכולים להיות טובים יותר, העובד היה מודע להליכים והגיש הצהרות בכתב כחלק מהליך הגשת הבקשה. עוד טענה העובדת כי המועצה פעלה בחוסר תום לב בכך שלא עדכנה אותה על כל ההליכים. עם זאת, בית הדין מצא כי העובדת חתמה על טפסים המכירים בתפקיד הוועד ובאופי המותנה של העסקתה, ולכן אינה יכולה לטעון לאי ידיעה. כמו כן, העובד טען לאי שוויון בהחלטות הוועדה, והצביע על מקרים דומים בהם אושרה העסקה יחסית. בית הדין הכיר בכך שייתכן שהיו פגמים בהליך הפיטורים אך לא ראה בהם די כדי להעניק את הסעד המבוקש, במיוחד נוכח היעדר אישור ועדת המינהל. בסופו של דבר, החליט בית המשפט שלא ליתן את צו המניעה הזמני, שכן מצא כי העובדת לא עמדה בקריטריונים להראות כי הפגיעה בה תעלה על הנזק שייגרם למשיבים אם יינתן צו המניעה. העובד הועסק בניגוד לצו המועצות המקומיות, ובית המשפט לא ראה הצדקה לבטל את החלטת הוועדה. לפיכך, הבקשה לצו מניעה זמני נדחתה, והעובד פוטר.