LawMate
התחברותהרשמה חינם
פסיקה

חדל"פ 40733-05-22

פסק-דין שלום באר שבע

📋
מספר הליך40733-05-22
📂
סוג הליךחדל"פ
📅
תאריך15 באפריל 2024
🏛️
בית משפטשלום
📍
מחוזבאר שבע
⚖️
סוג החלטהפסק-דין
👥
צדדיםהלל נ' ממונה על חדלות פירעון – מחוז באר שבע והדרום ואח'
👨‍⚖️
שופטיםמשה הולצמן

תקציר

בניתוח פסק דין זה, נבחן את העקרונות המשפטיים והחידושים העולים ממנו, תוך התמקדות בסעיפים הרלוונטיים של חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018. **1. בקשת החייב להסדר חוב לפי סעיף 321 לחוק:** החייב, הלל מור, הגיש בקשה להסדר חוב לאחר שנפתח נגדו צו לפתיחת הליכים. סעיף 321 לחוק מאפשר לחייב, גם לאחר פתיחת הליכים, להגיש הצעה להסדר חוב, מה שמעיד על גמישות החוק והאפשרות להגיע להסדר גם בשלב מתקדם יחסית. **2. שיקולים בהחלטה על אישור הסדר חוב (סעיפים 85-88 ו-324 לחוק):** עיקר הדיון בפסק הדין מתמקד בסמכות בית המשפט לאשר הסדר חוב גם אם לא זכה לרוב הדרוש על פי החוק. סעיף 324(א) קובע שעל אישור הסדר חוב יחולו סעיפים 85-88. סעיף 85(א) קובע דרישת רוב של 51% מהנושים המחזיקים ב-75% מערך הנשייה. סעיף 85(ב) מבהיר כי מי שנמנע מהצבעה אינו נחשב כ"מצביע". **3. שיקול דעת בית המשפט לפי סעיף 87 לחוק:** סעיף 87 לחוק מקנה לבית המשפט שיקול דעת רחב לאשר הסדר גם אם לא אושר ברוב הדרוש, בתנאים הבאים: * **הוגנות וצדק:** ההסדר צריך להיות הוגן וצודק כלפי הנושים שלא אישרו אותו. * **השוואה לחלופת צו לפתיחת הליכים:** התמורה המוצעת במסגרת ההסדר לא תהיה נמוכה מזו שתתקבל תחת צו לפתיחת הליכים. * **מעמד נושים מובטחים:** מעמדם של הנושים המובטחים לא ייפגע. **4. יישום העקרונות בפסק הדין:** * **מיעוט תמיכה מהנושים:** במקרה זה, רק שני נושים (בנק לאומי ובנק מזרחי) הצביעו בעד ההסדר, מה שהיווה 25% מהנושים ו-48.22% מערך הנשייה. שני נושים (ישראכרט וישראכרט מימון) הצביעו נגד (25% מהנושים, 20.78% מהנשייה). ארבעה נושים (50% מהנושים, 30.99% מהנשייה) לא הצביעו כלל. * **גריעת נושים שנמנעו מהצבעה:** בית המשפט, בהתאם לסעיף 85(ב) ופרשנותו בפסיקה, קבע כי יש לגרוע את הנושים שלא הצביעו (מע"מ, כא"ל, בנק דיסקונט ומס הכנסה) ממניין הנושים ומערך הנשייה לצורך בחינת הרוב הדרוש. זאת, תוך ציון שזכותם לקבלת דיבידנד לפי חלקם היחסי אינה נפגעת. * **התנגדות ללא נימוקים:** בית המשפט ייחס משקל מועט להתנגדותם של ישראכרט וישראכרט מימון, מכיוון שלא העלו נימוקים קונקרטיים להתנגדותם. פסיקה זו מתיישבת עם רציונל משפטי לפיו התנגדות שאינה מבוססת ומנומקת אינה בהכרח מהווה מכשול לאישור הסדר, כפי שעולה מפסק דין "א. ר.ו.ן. 2012 בניה ופיתוח בע"מ". * **השוואת ההסדר לחלופת צו לפתיחת הליכים:** בית המשפט בחן את ההצעה המשופרת של החייב, אשר עמדה על תשלום כולל של כ-217,881 ₪ (40% מערך החובות בערכי נטו) ב-36 תשלומים חודשיים. בית המשפט סבר שהצעה זו אינה נופלת מתכנית הפירעון שהייתה מתקבלת תחת צו לפתיחת הליכים, במיוחד לאור נסיבות החיים של החייב (משפחה עם שני ילדים קטנים, היריון של האישה, שיפור צפוי בהכנסות עתידיות). * **שיקולי שיקום כלכלי ותום לב:** בית המשפט נתן דעתו לשיקולי שיקומו הכלכלי של החייב, מצבו המשפחתי והאישי (כפי שפורט בבקשה ובדברי מנהל ההסדר), ולרצון שלו לצאת לדרך חדשה. כמו כן, הוא שקל את העובדה שההצעה, למרות שאינה זוכה לרוב מוחלט, מוסכמת על גורמים מקצועיים (מנהל ההסדר ומנהלת ב"כ הממונה). * **השפעת הנסיבות האישיות:** בית המשפט התחשב בהרחבת המשפחה (לידת ילד נוסף) כגורם שיכול להשפיע על תוכנית הפירעון הסטנדרטית. **5. חידושים ודגשים:** * **פרשנות סעיף 85(ב) לחוק:** פסק הדין מדגיש את הפרשנות לפיה נושים שנמנעו מהצבעה אינם נכללים במניין ה"מצביעים" לצורך קביעת הרוב, מה שמחזק את האפשרות לאשר הסדר גם בהיעדר הסכמה רחבה, במידה והשאר אינם מצביעים. * **משקל התנגדות ללא נימוק:** בית המשפט מבהיר כי התנגדות שלא מנומקת באופן מספק או המבוססת על שיקולים שאינם כלכליים או הוגנים, עלולה להישקל קלות. * **איזון בין אינטרס הנושים לשיקום החייב:** הדגש המרכזי הוא על יכולת בית המשפט לאזן בין זכויות הנושים לבין האינטרס החברתי והכלכלי של שיקום החייב, כאשר ההצעה המאושרת אינה פוגעת באופן בלתי מידתי בנושים, וניתן להצדיק אותה כעדיפה על חלופת ההליכים המשפטיים הפרוצדורליים. * **התחשבות ב"צד ג'":** אזכור התמיכה מצד בני משפחה של רעיית החייב, כגורם שיכול להשפיע על יכולת עמידת החייב בהסדר, מהווה שיקול נוסף המרחיב את מבט בית המשפט אל מעבר ליכולותיו הישירות של החייב. **לסיכום:** פסק דין זה מדגים את אופן יישומו של חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תוך שימוש נרחב בסעיפים המקנים שיקול דעת לבית המשפט (סעיף 87) לאשר הסדרי חוב גם כאשר הם אינם זוכים לתמיכה מרוב הנושים. הוא מדגיש את החשיבות של בחינת הצעת ההסדר בהקשר רחב, הכולל את יכולת השיקום של החייב, נסיבותיו האישיות, השוואה לחלופת ההליכים, ומשקל התנגדויות הנושים. בכך, הוא מציג חידוש משמעותי ביחס לדין שקדם לו, בכך שהוא מאפשר גמישות רבה יותר בהגעה להסדרי חוב, מתוך מטרה לאפשר לחייב שיקום כלכלי אמיתי.

חקיקה מקושרת

חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי

חדל"פ 40733-05-22 הלל נ' ממונה על חדלות פירעון – מחוז באר שבע והדרום ואח', שלום (15.4.2024)

LawMate

עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?

הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.

התחילו בחינםהתחברות

© 2026 LawMate · הדור הבא של העבודה המשפטית