ב"ל 32162-11-23

תקציר

## ניתוח משפטי של פסק דין בנוגע להכרה בפגיעת ירי כתאונת עבודה **מבוא:** פסק דין זה של בית הדין האזורי לעבודה בחיפה עוסק בשאלה האם פגיעת ירי שאירעה לתובע, מר מוחמד מחאג'נה, בעת שנסע חזרה מן העבודה לביתו, תיחשב כתאונת עבודה כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן: "החוק"). השופטת קרן כהן ונציג הציבור מר גד שניצר שמר הכריעו כי הפגיעה אינה עונה להגדרת תאונת עבודה. **העובדות הרלוונטיות:** התובע, מוחמד מחאג'נה, תושב אום אל-פחם, עבד כעוזר נהג משאית בחברת "מקס לייט בע"מ" (להלן: "המעסיקה") שמקום עבודתה בתענכים. נסיעותיו היו יומיות, והוא נהג לנסוע לעבודה וממנה ברכב של המעסיקה, יחד עם עובד נוסף, מר עומר מחאג'נה. ביום 10.7.2023, בשעת נסיעה חזרה לביתו, סמוך לעיר מגוריו, נעצרו רכבם ברמזור, ולאחר מכן ירו לעברם שני רעולי פנים. התובע נפגע בירי. **המסגרת החוקית והפסיקתית:** 1. **הגדרת תאונת עבודה:** סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי מגדיר תאונת עבודה כ"תאונה שאירעה תוך כדי ועקב עבודתו אצל מעבידו". בית המשפט העליון קבע כי הגדרה זו מתייחסת לאירוע פתאומי, חד-פעמי, הנראה לעין, הניתן למיקום בזמן ובמקום, וקשר סיבתי ברור לעבודה. 2. **תאונות בדרך לעבודה וממנה:** סעיף 80(1) לחוק מרחיב את ההגדרה וכולל גם תאונות שאירעו "תוך כדי נסיעתו או הליכתו של המבוטח לעבודה ממעונו או ממקום שבו הוא לן אף אם אינו מעונו, מן העבודה למעונו או ממקום עבודה אחד למשנהו, ועקב נסיעתו או הליכתו זו". 3. **חזקת הסיבתיות (סעיף 83 לחוק):** חזקה זו קובעת כי תאונה שאירעה לעובד "תוך כדי עבודה" רואים אותה כתאונה שאירעה גם "עקב העבודה", אלא אם הוכח ההיפך. **חשוב לציין** כי חזקה זו **אינה** חלה על תאונות המתרחשות בדרך לעבודה או בחזרה ממנה. בעניין זה, הנטל להוכיח את הקשר הסיבתי מוטל על הנפגע. 4. **ירי כפגיעה בעבודה:** פסיקות בית הדין הארצי לעבודה קבעו כי במקרה של ירי, יש לבחון את מידת הזיקה של האירוע לעבודה. אם הירי נעשה על רקע אישי, ולא בשל סיכוני העבודה או בשל טעות בזיהוי, אין להכיר בו כתאונת עבודה. בעניין כרדי, נקבע כי במקרה של ירי במהלך הנסיעה לעבודה, על הנפגע להוכיח שהירי לא התרחש על רקע אישי, אלא נבע מ"סיכוני הדרך", כגון פגיעה אקראית או טעות בזיהוי. **ניתוח והכרעה של בית הדין:** בית הדין קבע כי במקרה הנדון, מכיוון שהירי אירע במהלך הנסיעה חזרה הביתה, **לא חלה חזקת הסיבתיות** הקבועה בסעיף 83 לחוק. כתוצאה מכך, **הנטל להוכיח שהירי לא בוצע על רקע אישי, אלא באופן אקראי או בשל טעות בזיהוי, מוטל על התובע.** בית הדין בחן את נסיבות האירוע והגיע למסקנה שהתובע **לא הרים את נטל ההוכחה** המוטל עליו. נימוקים עיקריים להחלטה זו: * **אופי הירי:** בית הדין הדגיש את האופן המתוכנן של הירי: רעולי הפנים התקרבו לרכב, זיהו את התובע ומר מחאג'נה, ואז ירו לעברם מטווח קצר. פעולה זו, לטענת בית הדין, מצביעה על זיהוי מוקדם ותכנון, ופחות על אקראיות או טעות בזיהוי. העובדה שהירי החל מחלון התובע, ואחר כך חלון מר מחאג'נה, מחזקת את ההערכה כי היורים כיוונו אליהם באופן ספציפי. * **מיקום ושעת האירוע:** הירי התרחש סמוך לעיר מגוריהם של התובע ומר מחאג'נה, בשעת נסיעה שגרתית, ובכביש עמוס רכבים. בית הדין ציין כי אף על פי כן, היורים פנו לרכבם הספציפי וירתה בו, ולא ברכבים אחרים, מה שמחזק את ההערכה כי התובע ומר מחאג'נה היו המטרה. * **העדר סממני זיהוי ברכב:** בית הדין קבע כי הרכב שבו נסעו התובע ומר מחאג'נה לא נשא כל סממן המקשר אותו למעסיקה (כמו שם, לוגו וכד'). כמו כן, העובדה שמר מחאג'נה השתמש ברכב זה כבר כשבעה חודשים, ולא עלה בבירור אם נסיעתם הייתה מטעמי עבודה או לשימוש פרטי, מחלישים את הקשר הבלעדי לעבודה. * **גרסאות סותרות ושמועות:** בית הדין דחה את טענת התובע כי נודע לו משמועות שמר מחאג'נה הטריד עובדת אחרת, ולפיה הירי היה על רקע זה. בית הדין מצא את גרסתו של התובע בעניין זה לא עקבית, והדגיש כי אף אם הייתה מתקבלת גרסה זו, אין זה ברור מדוע הירי כוון גם אל התובע, במיוחד כאשר היורים זיהו את הנוסעים. * **העדר קשר לעבודה:** בסופו של דבר, בית הדין הגיע למסקנה שלא הוכח קשר כלשהו בין אירוע הירי לבין עבודתו של התובע. הנסיבות, כפי שתוארו, מחזקות את ההערכה כי הירי בוצע על רקע אישי, ולא על רקע הקשור לעבודתו. **החידוש והעיקר:** פסק דין זה מדגיש את החשיבות של **נטל ההוכחה** המוטל על נפגע בתאונה המתרחשת בדרך לעבודה או ממנה. כאשר מדובר באירוע אלים כמו ירי, והסיבה אינה ברורה, על הנפגע להוכיח כי הירי לא היה על רקע אישי, אלא נבע מסיכוני הדרך האקראיים או מטעות בזיהוי. הפסיקה בתיק זה ממחישה כי **השעה, המקום, אופן הביצוע, והעדר סממני זיהוי** של כלי הרכב, הם גורמים משמעותיים בקביעת הקשר הסיבתי. במקרה זה, בית הדין השתמש בנסיבות אלו כדי להסיק כי הירי היה מכוון ואישי, ולא אירוע בלתי צפוי הקשור לעבודה. בנוסף, פסק הדין מדגיש את **הבחנה המהותית בין תאונה המתרחשת "תוך כדי עבודה" לבין תאונה המתרחשת "בדרך לעבודה" או "בחזרה מהעבודה"**. רק במקרה הראשון חלה חזקת הסיבתיות, ובשני המקרים האחרונים, הנטל להוכיח את הקשר הסיבתי מוטל על הנפגע. **לסיכום:** בית הדין דחה את התביעה להכיר בפגיעת הירי כתאונת עבודה, מכיוון שהתובע לא הצליח להוכיח קשר סיבתי בין הפגיעה לבין עבודתו, ובית הדין השתכנע כי מדובר באירוע על רקע אישי.