בג"צ 358/18

תקציר

פסק הדין דן בחוקיות הקמת מינהל לשירותים אזרחיים לפי צו 1789 בעיר חברון שבגדה המערבית. תפקידו של הממשל הוא לספק שירותים אזרחיים למתנחלים ישראלים בחברון, שירותים שהרשויות הפלסטיניות המקומיות אינן מקבלות כיום מענה. צו זה מחליף ועדה לא רשמית הממלאת תפקיד זה למעלה מ-30 שנה. פסק הדין מכיר במצב המשפטי המורכב בגדה המערבית, שבה מתנחלים ישראלים ופלסטינים כפופים למשטרים משפטיים שונים. על המפקד הצבאי מוטלת האחריות להבטיח את שלומם ושלומם של כל התושבים. במקרה של חברון, הקמת המינהל לשירותים אזרחיים נתפסת כהסדרת מצב קיים, שמטרתו לספק שירותים חיוניים לאזרחי ישראל ולהסדיר מציאות מורכבת. בית המשפט מדגיש כי אינו יכול להחליף את שיקול דעתו בשיקול דעתו של המפקד הצבאי, שפעולתו הייתה בתחום סמכותו החוקית. היא דוחה את טענות העותרים בדבר מניעים פסולים מאחורי הצו, ואינה מוצאת כל ראיה לכך. כמו כן, בית המשפט מציין כי פעולות המינהל יהיו כפופות לעקרונות המשפט המנהלי וניתן יהיה לערער עליהן בעתיד במידת הצורך. השופט עמית מתאר את הממשל כ"יצור חדש" בנוף המשפטי של האזור, אך מסכים כי הקמתו אינה בלתי חוקית. הוא מדגיש את הסיכונים הפוטנציאליים של ההגדרה הרחבה של "מתנחל" כפי שהוגדרה בצו ואת סמכות המינהל על רכוש. עם זאת, הוא מדגיש כי פעולות הממשל חייבות לעמוד בחוק וניתן לבחון אותן משפטית. השופט גרוסקופף שותף לחששות לגבי אופיו הייחודי של הממשל, אך מסכים כי בהתחשב במציאות בחברון, הקמתו אינה בלתי חוקית. בסופו של דבר, העתירה נדחית מאחר שבית המשפט אינו מוצא עילה להתערב ומשאיר את העניין בידי המפקד הצבאי. סמכויותיו ופעולותיו של הממשל יהיו נתונות לביקורת עתידית, ויפורטו הבהרות מטעם המדינה בדבר מגבלותיו.