ע"ע 144/08

תקציר

עיריית ירושלים ערערה על פסק דין של בית המשפט המחוזי שהורה להם לשלם תוספות שכר לעובד. התיק נסב סביב סמכותו של בכיר בעירייה, דן בן חיים, שפנה ליו"ר ארגון העובדים והתחייב לנהוג בעובד בהתאם להחלטת בורר הנוגעת לעובד אחר, מר הדאיה. בית המשפט פסק לטובת העירייה, תוך שהוא מבטל את פסק דינו של בית המשפט המחוזי. ההתחייבות שניתנה על ידי מר בן חיים נמצאה בטלה משום שנעשתה ללא אישור הממונה על השכר, בניגוד לחוק יסודות התקציב. בית המשפט נמנע מלהתייחס לעניינו של מר הדאיה והדגיש כי העניין יתברר בהליך נפרד. פסק הדין הדגיש את העיקרון לפיו על גופים ממשלתיים למלא את חובותיהם, וכי יש לקיים הבטחה שניתנה על ידי גורם מוסמך. אלא שבמקרה דנן, נמצא כי הבטחתו של מר בן חיים חורגת מסמכותו, שכן היא טעונה את אישור הממונה על השכר, שלא התקבלה. בית הדין מתח ביקורת על התנהלות העירייה כלפי העובד והסכים כי התנערותם מחובת החובה אינה עולה בקנה אחד עם חובת תום הלב. עם זאת, מאחר שהעובד לא תבע פיצוי כספי, חויבה העירייה רק בהוצאותיו המשפטיות של העובד, בסך 20,000 ₪, למרות שזכתה בערעור. השופט עמירם רבינוביץ' הדגיש את חובתם של גופים ציבוריים לנהוג בתום לב בעת מתן התחייבויות, ואילו השופטת רונית רוזנפלד ציינה כי תביעה לפיצויים במקרה זה לא נדונה, שכן היא לא נטענה על ידי המשיב. נציג העובד ונציג המעסיקים הסכימו שניהם עם פסק הדין.