פר"ק 2136-01-20

תקציר

תחילה על בית המשפט לקבוע את מעמדו של עו"ד שטוב, המייצג את הוועד הכללי, עמותה, מזה 25 שנה, על מנת להחליט האם יש לו זכות להגיב לבקשות שהגיש המנהל המיוחד של העמותות. על פי חוק הנאמנות, תשל"ט-1979, רק מי שהם בעלי עניין בתיק, נאמנים, נהנים או יוצרי הנאמנות, או מי שנחשב לבעל עניין ציבורי על ידי היועץ המשפטי לממשלה, רשאי לפנות לבית המשפט. מאחר שעו"ד שטוב אינו מועסק עוד על ידי הוועד הכללי בעקבות פירוקו ומינוי מנהל מיוחד, הוא אינו נופל לאף אחת מהקטגוריות הללו ולכן נעדר מעמד המצדיק את הגשתו לבית המשפט. יתר על כן, לגופן של הטענות שהציג עו"ד שטוב אין הן מתיישבות עם העובדות. המנהל המיוחד של העמותות הסתמך בצדק על דוחות רישום המקרקעין, שאינם תומכים בטענת העמותה לבעלות על הנכסים המדוברים. המסמכים ההיסטוריים שהוצגו, לרבות שטרי ההקדש, תומכים בעמדת המנהלים המיוחדים, וטענת הבעלות של העמותות אינה מבוססת. במקום זאת, הראיות מצביעות על כך שהנכסים נמצאים תחת אפוטרופסות או נאמנות של הוועד הכללי. בנוסף, עמדתן ארוכת השנים של העמותות כי כל הנכסים הם נכסי הקדש מחלישה את תביעתן הנוכחית. לפיכך, בית המשפט מחליט לאשר את המסקנות שהציג המנהל המיוחד של העמותות בדו"ח שלו ומצטרף לעמדת רשם העמותות. נוכח היעדר מעמד משפטי וטענותיו הבלתי מבוססות של עו"ד שטוב, השופט מורה לו לשלם הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך 14,000 ₪ למנהל העמותות המיוחד בתוך 45 יום.