עב"י 63461-09-19

תקציר

הערעור הוא על אמצעי המשמעת שהוטלו על המערער, העובד בשירות התעסוקה למעלה מ-30 שנה ומכהן כמנהלו מזה 13 שנה. אמצעי המשמעת כוללים נזיפה חמורה, פיטורים מיידיים ופסילה של ארבע שנים משירות המדינה בשל שני אישומים בעבירות משמעת. האישום הראשון מתייחס ל-12 מקרים במהלך תקופה של שנתיים בהם עזב המערער את מקום העבודה במהלך שעות העבודה מסיבות אישיות ומסר דיווחים כוזבים על נוכחותו. האישום השני מתייחס להשתתפותו של המערער בדיוני ועדת הארנונה, שהתקיימו בשעות עבודתו הרגילות, בניגוד לתנאי ההיתר לעבודה נוספת שקיבל. בית הדין מצא את המערער אשם כפי שהואשם והטיל את אמצעי המשמעת הנ"ל. המערערת ערערה על חומרת הצעדים, ובראשם הפיטורים והפסילה לארבע שנים. שופט ערכאת הערעור הסכים כי מעשיו של המערער חמורים ומחפירים, בהתחשב בתפקידו הבכיר כדירקטור. השופט הדגיש כי דיווחים כוזבים וזלזול בנהלים פוגעים באמון הציבור בשירות המדינה. השופטת ציינה כי נסיבותיו האישיות והכלכליות של המערער, כמו גם שירותו ארוך השנים ותרומתו לשירות התעסוקה, נלקחו בחשבון על ידי בית המשפט בבואו להכריע בהליך המשמעתי. עם זאת, השופט קבע כי הפיטורים היו בלתי נמנעים לאור חומרת העבירות והצורך לשמש דוגמה לעובדים זוטרים. אשר לתקופת הפסילה, קיבל השופט את הערעור וצמצם אותו לשנה, בהתחשב בשירותו הממושך, הישגיו ונסיבותיו האישיות של המערער. לפיכך התקבל הערעור באופן חלקי, ותקופת הפסילה קוצרה.