בש"פ 10316/08

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית ערעור על פסק דין של ערכאה נמוכה יותר. המערער שוחרר בערבות עד למשפטו בגין מספר עבירות, בהן תקיפת שוטר ונהיגה בשכרות, בתנאי שיפקיד ערבויות שונות, לרבות פיקדון כספי והתחייבות עצמית. הערכאה הנמוכה יותר קבעה כי סכומים אלה יחולטו לאחר שהמערער הפר את תנאי שחרורו פעמיים: ראשית, על ידי נהיגה תחת רישיון שנשלל, ושנית, על ידי יציאה ממקום מעצר הבית שלו. הערעור לבית המשפט המחוזי ביקש לבטל את החילוט ולדחות את מועד ההפקדה. עם זאת, בית המשפט המחוזי אישר את החילוט, בקובעו כי מטרתה העיקרית של הערבות הייתה להרתיע את המערער מלהפר את תנאי שחרורו. בית המשפט גם קבע מועד חדש להפקדה, והאריך אותו עד 1 בדצמבר 2008. המערער טען כי החלטה זו החמירה את מצבו וביקש הארכה נוספת. השופט דחה את הערעור, תוך שהוא מסכים עם פרשנותו של בית המשפט המחוזי לחוק ומדגיש את הודאתו של המערער באשמה ואת הצורך לכבד את כוונת המחוקק מאחורי תנאי הערבות. מאחר שהמערער לא עמד במועד הנקוב, קבע השופט כי יש לעצור אותו, בהתאם לחוק, אך ציין כי ניתן לשחררו עם הפקדת הערבות הנדרשת.