LawMate
התחברותהרשמה חינם
פסיקה

תלה"מ 35810-12-21

פסק-דין משפחה ירושלים

📋
מספר הליך35810-12-21
📂
סוג הליךתלה"מ
📅
תאריך26 במרץ 2026
🏛️
בית משפטמשפחה
📍
מחוזירושלים
⚖️
סוג החלטהפסק-דין
👥
צדדיםר.ח.ו. נ. א.צ.ו
👨‍⚖️
שופטיםמשה בראון

תקציר

**ניתוח משפטי של פסק דין תלה"מ 35810-12-21 ו' נ' ו'** **מבוא** פסק דין זה, שניתן בבית המשפט לענייני משפחה בירושלים ביום 26.03.2026, עוסק בתביעת מזונות חמישה קטינים. המקרה חושף מציאות מורכבת וטעונה, שבה ניהל האב, הנתבע, חיים כפולים וסגפניים לכאורה כלפי משפחתו, בעוד שהחזיק בסוד רכוש רב ערך. ניתוח פסק הדין ידגיש את העקרונות המשפטיים המרכזיים שעמדו בבסיס ההכרעה, ואת החידושים או ההדגשים שבאו לידי ביטוי בה. **עיקרי המקרה וטענות הצדדים** הצדדים נישאו בשנת 2012 והתגרשו בשנת 2022. מנישואיהם נולדו חמישה ילדים. הנישואין קרסו לאחר שהתובעת גילתה כי הנתבע צורך שירותי זנות. בעקבות זאת, עזב הנתבע את הבית, והתובעת פתחה בהליכים משפטיים. * **טענות התובעת:** הנתבע כפה אורח חיים סגפני ודל על המשפחה, תוך ניהול חיים כפולים, ביצוע סטיות מיניות, ואף אלימות. לטענתה, הנתבע מחזיק ברכוש והכנסות של מיליוני דולרים, אך בחר שלא לעבוד ומטיל עליה את נטל הפרנסה. הכנסתה החודשית של התובעת (כ-6,606 ₪) אינה מאפשרת לה לשאת במזונות הקטינים, המוערכים בסך של כ-10,625 ₪ לחודש, בתוספת הוצאות חינוך ובריאות. התובעת ביקשה לחייב את האב במלוא הוצאות הילדים, החל ממועד הגשת הבקשה ליישוב סכסוך. * **טענות הנתבע:** התביעה מופרכת ומוגזמת. הטענות בדבר אלימות, סטיות מיניות וריקון חשבונות הן הכפשות. הנתבע טען כי הוא תלמיד ישיבה, ללא הכנסה או כושר השתכרות, וכי הרכוש הרשום על שמו שייך להוריו מטעמי מיסוי בלבד. לטענתו, התובעת הייתה אחראית על הכספים, והיא זו ששלטה בחשבון הבנק המשותף. הנתבע ביקש לדחות את התביעה ולחלק את ההוצאות בהתאם להסדרי שהות. **פסיקת מזונות זמניים והתפתחויות הליך** בית המשפט קבע מזונות זמניים בסך 4,900 ₪ לחודש, תוך הדגשה כי טענות הנתבע בדבר היותו אברך ללא יכולת כלכלית אינן פוטרות אותו מחובת תשלום מזונות. כמו כן, נקבע כי הצדדים יישאו שווה בשווה בהוצאות חינוך ובריאות חריגות, וקצבת הילדים תשולם לאם. במהלך ההליך, הגישה התובעת מספר בקשות להגדלת המזונות הזמניים, אשר נדחו ברובן. ההליך התארך משמעותית, בעיקר עקב הצורך בהליכי גילוי מסמכים יזומים על ידי התובעת, על מנת לחשוף את מצבו הכלכלי האמיתי של הנתבע. **עקרונות משפטיים מרכזיים וחידושים בפסק הדין** 1. **התמודדות עם מצג שווא והונאת בית המשפט:** נקודה מרכזית בפסק הדין היא ההתמודדות עם מצג השווא שהציג הנתבע לגבי מצבו הכלכלי. בית המשפט קבע כי הנתבע פעל באופן שיטתי להטעות את בית המשפט ואת התובעת, וגרם להתארכות ההליך, לבזבוז משאבים וסבל מיותר לקטינים. התנהלות זו, של הצגת "חיים סגפניים" לכאורה במקביל להחזקת הון של מיליוני דולרים, נחשפה בחומרתה. בית המשפט הדגיש כי במקרים כגון אלו, בהם צד מנסה להיבנות מהמחסור שהוא עצמו יצר, בית המשפט לא יהסס לסטות מכללי הראיות הרגילים, כפי שמוסמך לו לפי סעיף 8 לחוק בית המשפט לענייני משפחה. 2. **מבחן "רמת החיים הראויה" לעומת "רמת החיים לה הורגלו":** פסק הדין שם דגש על מבחן "רמת החיים לה ראויים הקטינים", בנוסף למבחן המקובל של "רמת החיים לה הורגלו". במקרה זה, נפערה תהום בין רמת החיים העלובה לה הורגלו הילדים (חיי עוני, מחסור במזון בסיסי, בגדים מרופטים, דירה במצב ירוד) לבין זו שהיו ראויים לה לאור מצבו הכלכלי האמיתי של אביהם. בית המשפט קבע כי כאשר אב אמיד, עליו לספק לילדיו מעבר לצרכים החיוניים, ואף יותר מכפי שהורגלו, "בנחת ולא בצער, ברווח ולא בצמצום". 3. **הערכת צרכי הילדים במקרים של העלמת הכנסות:** במצב בו ההורה האב, בעל יכולת כלכלית גבוהה, כפה על משפחתו חיים דלים, לא ניתן להסתמך על ההוצאות בפועל של האם להערכת צרכי הילדים. בית המשפט קבע כי במקרה כזה, יש להעריך את צורכי כל אחד מהקטינים בסך של כ-3,000 ₪ לחודש (כפי שנעשה במקרה דומה), ולקבוע את סך צורכי הקטינים על 15,000 ₪ לחודש. 4. **חלוקת נטל הנטל הכלכלי – יישום עקרון "מדין צדקה"**: * **חיוב האב:** האב חויב במזונות בסך 10,625 ₪ לחודש (בתוספת הצמדה למדד), אשר צמוד למדד המחירים לצרכן. סכום זה מייצג את רוב צרכי הילדים, תוך התחשבות ביכולתו הכלכלית העצומה. * **התייחסות ל"אברך":** בית המשפט דחה את טענת הנתבע כי הוא אינו חייב במזונות בשל היותו "אברך" ללא הכנסה. נקבע כי גם במקרים כאלה, חלה חובת תשלום מזונות. * **חלוקת נטל ההורים:** בהתבסס על יחס ההכנסות הפנויות של הצדדים (1:19), נקבע כי מגיל 6, האב יישא ב-95% מהוצאות הילדים (מדין צדקה), והאם ב-5%. עד גיל 6, האב יישא במזונות בסיס של 2,000 ₪ לחודש, וב-95% מהיתרה. * **התחשבות בנכסים ופוטנציאל השתכרות:** בית המשפט התחשב במכלול נכסי הנתבע (כ-2.2 מיליון דולר) ובהכנסותיו מדיבידנדים (כ-79,580 ₪ לחודש), ולא רק בהכנסתו הפנויה. כן נלקחה בחשבון הכנסתה הפוטנציאלית של האם, אם כי באופן מוגבל לאור נסיבותיה. 5. **הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין:** לאור ההתנהלות הדיונית של הנתבע, מצג השווא שהציג, וההטעיה השיטתית של בית המשפט, חויב הנתבע בסכום משמעותי של 118,000 ₪, הכולל שכר טרחת עורך דין והוצאות, כדי לשפות את התובעת על הוצאותיה. 6. **חיוב בגין חוב עבר:** נקבע כי חוב העבר, החל ממועד הגשת הבקשה ליישוב סכסוך (10.10.2021), ישולם בשישה תשלומים חודשיים. **סיכום** פסק דין זה מהווה דוגמה מובהקת למקרים בהם בית המשפט נוקט עמדה נחרצת אל מול ניסיונות להסתיר מצב כלכלי אמיתי, להטעות את בית המשפט, ולפגוע בטובתם של קטינים. הוא מדגיש את החשיבות של מבחן "רמת החיים הראויה" בהקשר של מזונות, במיוחד כאשר קיימת פער קיצוני בין רמת החיים האמיתית אליה ראויים הילדים לבין זו שנכפתה עליהם. כמו כן, פסק הדין שולח מסר חד משמעי לגבי ההשלכות המשפטיות, לרבות חיוב בהוצאות משפט גבוהות, של התנהלות דיונית הכוללת מצג שווא והונאת בית המשפט.

חקיקה מקושרת

חוק בית המשפט לעניני משפחהתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018

תלה"מ 35810-12-21 ר.ח.ו. נ. א.צ.ו, משפחה (26.3.2026)

LawMate

עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?

הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.

התחילו בחינםהתחברות

© 2026 LawMate · הדור הבא של העבודה המשפטית