ת"א 61628-11-20

תקציר

השופטת דחתה את תביעת התובעים נגד הנתבעת בגין ליקויי בנייה, איחור במסירה וסעדים נוספים הקשורים לעסקת מכר דירה. הסיבה העיקרית לדחייה התבססה על עקרון ההשתק השיפוטי, המונע מבעל דין להעלות טענות הסותרות את טענותיו הקודמות. במקרה זה, התובעים הגישו תביעה קודמת בבית המשפט לתביעות קטנות בגין איחור במסירת דירה וקיבלו פסק דין. טענתם הנוכחית סתרה את טענתם הקודמת בדבר מועד המסירה החוזי, ועל כן נמנע מהם לטעון טענה זו. בנוסף, מצאה השופטת כי הנתבעת פעלה באופן סביר ויזום ביידוע התובעים על העיכובים ובניסיון אקטיבי לזרז את עבודות הפיתוח. נמצא כי נסיבות השיהוי אינן בשליטת הנתבעת, והן לא צפו אותן בעת חתימת הסכם המכר. לפיכך, הנתבעת הייתה פטורה מתשלום פיצוי בגין האיחור במסירה. השופטת דחתה גם את דרישות התובעים לפיצוי בגין עוגמת נפש ודיור חלופי בתקופת התיקון. התביעה בגין עוגמת נפש נדחתה מאחר שהתובעים לא הוכיחו עוגמת נפש ממשית, והתיקונים שבוצעו היו חלק רגיל מרכישת דירה חדשה. בתוך כך, נדחתה תביעת הדיור החלופי מחוסר ראיות ומהעובדה שהתיקונים בוצעו לאחר עזיבת הדיירים, כפי שביקשו התובעים. כמו כן, השופט הורה לתובעים לכסות את הוצאות המשפט של הנתבע ואת שכר טרחת עורך הדין בסך 10,000 ₪, לאחר ששקל התנהלות לא יעילה של התובעים לאורך כל ההליך. סכום זה יקוזז מתשלום מוסכם בסך 3,796.65 ₪ שהנתבעת חייבת לתובעים, וישאיר להם לשלם את יתרת הסכום בסך 2,203.35 ₪, בתוספת הפרשי ריבית והצמדה ממועד פסק הדין ועד לתשלום בפועל.