ע"מ 27956-04-18

תקציר

הערעורים הוגשו על החלטת המשיב לפסול את ספרי המערערת לשנים 2016 עד 2018 כולל, בשל אי רישום מספר תקבולים בספרים, מבלי להוכיח קיומה של "סיבה מספקת" לאי רישומם. בית המשפט מצא כי המערערת לא רשמה את התקבולים בספריה כדין, והטענות כי התקבולים אכן נרשמו בספרים, אינן מתיישבות עם האופן שבו נרשמו יתר התקבולים של המערערת ולא היו משכנעות. גם אם הניח בית המשפט כי הקבלות נרשמו, המערער לא הוכיח כי ההקלטה נעשתה "כדין", בסמוך למועד קבלתן. זאת ועוד, המערערת לא הוכיחה קיומה של "סיבה מספקת" לאי רישום התקבולים. ההסברים שנתנו עובדי המערערת בדבר הסיבות לאי רישום הקבלות לא היו משכנעים ובחלק מהמקרים אף סתרו זה את זה. בית הדין הדגיש כי על המעסיק להקפיד על ביצוע הסדרי עבודה המונעים הפרה של הוראות הדין בדבר רישום קבלות, והימנעותה של המערערת מכך מצביעה על שיטה לקויה של רישום קבלות במאפייה. בית המשפט דחה גם את טענת המערערת כי יש לפסול את הספרים רק ביחס לתחום פעילות מסוים בעסקה, ולא ביחס לעסק כולו. המערערת לא הוכיחה כי מגזר זה הינו "נפרד ועצמאי" פיזית וארגונית, וכי נשמרה עבורו הנהלת חשבונות נפרדת. בית המשפט קבע כי החלטת המשיב שלא לתת התראה למערערת אלא לפסול את הספרים הייתה סבירה, שכן אי רישום הקבלות מצביע על פגם בכל מערכת רישום הקבלות במאפייה. לבסוף, בית המשפט לא קיבל את טענות המערערת בדבר פגמים לכאורה בהליך הפסילה הנובעים ממערכת יחסים בעייתית בין מנהל מחלקת הספרים במשרדו של המשיב לבין רואה החשבון של המערער. ההחלטה לפסול את הספרים התקבלה על ידי סגן פקיד השומה, והמערער לא הוכיח כי הושפע ממנהל מחלקת הספרים או כי הביקורות נערכו באופן מגמתי. לאור האמור, נדחו הערעורים ואושרו החלטות המשיב לפסול את ספרי המערערת לשנים 2016 עד 2018. כמו כן חויב המערער בתשלום הוצאותיו המשפטיות של המשיב.