רע"א 64140-10-25

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של החלטת בית המשפט העליון (כב' השופט עופר גרוסקופף) בבקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז, במסגרתה אושרה תובענה ייצוגית נגד חברת מ.א. אוטומטיים בע"מ. **רקע והשתלשלות העניינים:** ההליך עניינו בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד חברת "מ.א. אוטומטיים בע"מ" (להלן: "החברה"), המפעילה מכונות אוטומטיות למכירת משקאות ומזון. נטען על ידי המבקשים המייצגים (אורן גנור ושי עוזרי) כי החברה אינה מנגישה את המכונות לאנשים המתניידים בכיסאות גלגלים, לנמוכי קומה ולאנשים עם מוגבלות בראייה, ובכך מפרה את חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998, ואת התקנות והתקנים הרלוונטיים. הליך זה אינו הראשון בעניין זה. קדמה לו תובענה ייצוגית דומה (עניין זקס) אשר נדחתה על ידי בית המשפט המחוזי. בקשת האישור הנוכחית תוקנה מספר פעמים, תוך התייחסות להערות בית המשפט ולפסיקות קודמות. החברה טענה לדחיית הבקשה על הסף בשל דחיית הבקשה הקודמת, וכן לגופה, תוך העלאת טענות בדבר אי-התבססות על התקן העדכני, קשיים בייבוא מכונות נגישות, ותחולת פטורים הקבועים בתקנות. בית המשפט המחוזי דחה את טענת הסף וקבע כי המבקשים המייצגים הניחו תשתית מספקת להוכחת הפרת דרישות הנגישות, תוך העדפת חוות דעת של מומחה מטעם התביעה על פני זו של הנתבעת, וכן קבע כי הוראות הפטור אינן חלות. **החלטת בית המשפט העליון (כב' השופט גרוסקופף):** בית המשפט העליון דחה את בקשת רשות הערעור, תוך קביעה כי אין מקום להתערבות בהחלטת בית המשפט המחוזי. הניתוח המשפטי מתמקד בשלושה שיקולים עיקריים המנחים הכרעה בבקשות רשות ערעור על החלטות לאישור תובענות ייצוגיות: 1. **המשמעות הכלכלית של אישור התובענה:** החברה לא הציגה כל תשתית ראייתית לגרימת נזק חמור במיוחד כתוצאה מניהול ההליך. לכן, שיקול זה אינו תומך במתן רשות ערעור. 2. **היעילות הדיונית:** טענות החברה בדבר עמידתה בדרישות הנגישות ותחולת הוראות הפטור, הן סוגיות שצריכות להתברר לגופן במסגרת ההליך העיקרי. אין הצדקה דיונית להתערב בהן בשלב זה. 3. **קשיים בולטים בהחלטת האישור (סיכויי קבלת הטענות לגופן):** * **דחיית בקשה קודמת (עניין זקס) כחסם דיוני:** בית המשפט העליון אישר את קביעתו של בית המשפט המחוזי כי אין זה מן הנמנע להגיש בקשת אישור חדשה גם אם בקשה קודמת נדחתה. הוא הדגיש את העיקרון כי על המבקש להראות הבדל משמעותי בין ההליכים. בענייננו, בית המשפט המחוזי קבע כי המבקשים המייצגים תיקנו את הכשלים שהובילו לדחיית בקשת האישור בעניין זקס, באמצעות הצגת עילות תביעה מבוססות על חוות דעת מומחים. כמו כן, נדחתה הטענה כי המבקשים הקודמים לא היו כשירים לייצג את הקבוצה, באופן שמקשה לקבל כי הדבר מהווה מחסום דיוני להליך חדש. בית המשפט ציין כי דיון מעמיק בשאלת תחולת "מעשה בית דין" על דחיית בקשת אישור יידון בעת אחרת. * **העדפת חוות דעת:** קביעת בית המשפט המחוזי כי יש להעדיף את חוות דעתה של גב' ויזנפלד על פני זו של המומחה רונקין (ש"קרסו") אינה מהווה עילה להתערבות ערכאת הערעור. הלכה היא שערכאת ערעור אינה נוטה להתערב בהכרעות עובדתיות ובמהימנות עדויות, במיוחד כאשר הדבר צפוי להתברר לגופו בהליך העיקרי. * **כשירות המבקשים המייצגים ובאי-כוחם:** בית המשפט הפנה לסעיף 8(א)(3) לחוק תובענות ייצוגיות, הקובע כי הנתבע אינו רשאי לערער על החלטה בעניין כשירות נציג הקבוצה, ולפיכך טענה זו נדחתה. **עקרונות משפטיים וחידושים:** * **הבחנה בין הליך אישור לתובענה לגופה:** ההחלטה מדגישה את ההבחנה בין שלב אישור התובענה הייצוגית לבין הדיון העיקרי. בשלב האישור, בית המשפט בוחן האם קיימת תשתית ראשונית להוכחת התביעה, ולא מכריע בהכרעה סופית במחלוקות העובדתיות והמשפטיות. * **היקף הביקורת השיפוטית על החלטת אישור:** בית המשפט העליון שומר על גישה שמרנית בהתערבותו בהחלטות לאישור תובענות ייצוגיות. יש לאזן בין שיקולים שונים, ורק במקרים חריגים בהם קיימים קשיים בולטים בהחלטת האישור, תינתן רשות ערעור. * **"מעשה בית דין" והגשת בקשות אישור חוזרות:** ההחלטה מטפלת, באופן אגבי, בשאלת תחולת כלל "מעשה בית דין" על דחיית בקשת אישור. היא מאשרת את הקו המנחה כי על מנת להגיש בקשת אישור נוספת באותו עניין, יש להראות הבדל משמעותי בין ההליכים, תיקון כשלים קודמים, ולהוכיח כי הנציגים הנוכחיים כשירים לייצוג. ההחלטה משאירה את הדיון העקרוני בנושא זה לעת אחרת. * **הערכת חוות דעת מומחים:** בית המשפט מדגיש כי הערכת מהימנות ומשקל חוות דעת מומחים היא בסמכותה של הערכאה הדיונית, וערכאת הערעור תמעט להתערב בכך. * **חוק תובענות ייצוגיות:** ההחלטה מיישמת הלכות מהותיות מחוק תובענות ייצוגיות, ובפרט בנוגע לתנאי הסף לאישור תובענה ייצוגית (סעיף 8 לחוק), וכן את ההוראה בדבר אי-היכולת לערער על החלטה בעניין כשירות נציג הקבוצה (סעיף 8(א)(3) לחוק). **סיכום:** בית המשפט העליון אישר את החלטת בית המשפט המחוזי לאשר את התובענה כייצוגית. הדבר משקף את הגישה המאפשרת הגשת הליך ייצוגי חדש במקרים בהם הוכחו הבדלים משמעותיים מהליך קודם, וכן את ההימנעות מהתערבות שיפוטית בשלב מוקדם של ההליך, כאשר המחלוקות העובדתיות והמשפטיות עודן צריכות להתברר לגופן. ההחלטה מחזקת את העיקרון כי יש לאפשר מימוש של עשיית צדק באמצעות תובענות ייצוגיות, תוך הקפדה על כללי המשפט המנהלי והדיוני.