בג"צ 8712/22

תקציר

העתירה, המבקשת לבטל הסכם גירושין, נדחתה. ההסכם המדובר עסק בבני זוג שנישאו בשנת 2009 והתגרשו בשנת 2018; במסגרת הליך הגירושין חתמו בני הזוג לשעבר על הסכם במסגרתו יפעלו שניהם לסייע לעותרת לקבל דרכון שוויצרי, תוך התניה כי אם העותרת לא תקבל אזרחות שוויצרית, המשיב ישלם להם 40,000 ₪. משלא קיבל העותר את הדרכון והמשיב לא שילם את הסכום, ביקש העותר מבית המשפט לבטל את ההסכם, בטענה שהמשיב לא עמד בתנאים ואף עיכב את ההליך. בית הדין האזורי ובית הדין הרבני הגדול דחו שניהם את בקשת העותר, והביאו את העותר לעתור לבג"ץ. כעת דחה בג"ץ את העתירה, בהדגישו כי הוא אינו יכול לשמש ערכאת ערעור על החלטות בתי הדין הרבניים, וההתערבות מוגבלת למקרים חריגים של טעות משפטית, טעות בסמכות שיפוט, פגיעה בעקרונות הצדק הטבעי או אי זמינות סעד מבית משפט אחר, שאף אחד מהם אינו קיים במקרה זה. בפסק הדין צוין כי טענות העותר נדונו בבתי הדין הרבניים ונדחו, ובג"ץ אינו יכול לחזור על הערעור, מה גם שההסכם עצמו קובע כי אי קבלת הדרכון משחררת את המשיב מכל התחייבות למעט תשלום של 40,000 ₪. לפיכך העתירה נדחית, ולא ניתן צו להוצאות, שכן לא נדרשה תגובה מצד המשיבים.