סע"ש 47419-03-19

תקציר

העובד במקרה זה עבד אצל הנתבעת כנהג, וחילק סחורה ממאפיית אנג'ל. מספר נושאים היו שנויים במחלוקת: מועד סיום יחסי עובד-מעביד, האם העובד היה חייב בדמי מחלה, האם העובד התפטר מסיבות בריאותיות ולכן היה זכאי לפיצויי פיטורים, האם המעסיק לא ביצע הפרשות מתאימות לפנסיה עבור העובד, האם העובד היה חייב בדמי הבראה, האם סופקו לעובד תלושי השכר הנדרשים, והאם העובד עבד שעות נוספות ללא תמורה. השופטים קבעו תחילה כי יחסי עובד-מעביד הסתיימו ב-30 בספטמבר 2018. העובד טען כי מגיעים לו דמי מחלה עבור חודש ספטמבר. השופטים הסכימו וציינו כי המעסיק לא הביא כל ראיה לסתור את הטענה וכי העובד הציג שני אישורי מחלה תקפים לחודש המדובר. עם זאת, תביעת העובד לדמי מחלה עבור השבוע הראשון של אוגוסט נדחתה, שכן העובד יצא לחופשה בתקופה זו ותעודת המחלה שהציג לתקופה זו לא הייתה תקפה לטענת השופטים. העובד טען כי התפטר מסיבות בריאותיות ולכן זכאי לפיצויי פיטורים. השופטים פסקו נגד העובד וקבעו כי הוא לא המציא כל ראיה רפואית לכך שמצבו הבריאותי מנע ממנו לעבוד במועד ההתפטרות, ואף לא הודיע למעסיק על התפטרותו מסיבות בריאותיות. לפיכך, העובד לא היה זכאי לפיצויי פיטורים מלאים. עם זאת, השופטים קבעו כי העובד זכאי לשחרור כל הכספים שנצברו לזכותו בהסדר הפנסיה שנערך על שמו. נפסק כי המעסיק אכן לא ביצע את ההפרשות המתאימות לפנסיה עבור העובד. העובד חויב בסך 20,119.053 ₪ בגין רכיב פיצויי הפיטורים ובסך 35,919.843 ₪ בגין רכיבי פיצויי המעסיק ופיצויי העובדים. סכומים אלה היו אמורים להשתחרר לעובד בתוך 30 יום, יחד עם כל סכום נוסף שיצטבר, מיום פסק הדין. השופטים הסכימו עם העובד כי לא שולמו לו דמי הבראה, והורו למעסיק לשלם לו 6,108 שקל, כולל ריבית, עבור קצבה זו. עוד טען העובד כי לא סופקו לו תלושי שכר כנדרש בחוק, והשופטים הורו למעסיק לשלם על כך פיצוי בסך 2,000 שקל. בנוגע לשעות נוספות, קבעו השופטים כי העובד לא עבד כמות קבועה של שעות נוספות במהלך עבודתו, אך יש ראיות לכך שעבד שעות נוספות מסוימות בחודשים מסוימים. עבור חודשים אלה חויב העובד בסך 9,783.79 ש"ח כגמול שעות נוספות. לבסוף הורו השופטים למעסיק לשלם לעובד 10,000 שקל הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין. לעובד היו 30 יום לערער על פסק הדין לבית הדין הארצי.