ת"א 1011/98

תקציר

כבוד השופט ש' ברלינר ניהל תיק שהוגש נגד מדינת ישראל ועשרים נאשמים נוספים, בהם גופים ממשלתיים, חברות פרטיות ואנשים פרטיים, בעקבות קריסת גשר במהלך משחקי המכביה ה-15 שהתקיימו ביולי 1997. באירוע נפצעו 75 משתתפים וארבעה נהרגו. בעוד שכל הצדדים הכירו בזכאותם של הקורבנות לפיצויים, כל אחד מהנאשמים הכחיש אחריות אישית, והטיל את האשמה על אחרים. התיק התמקד בקביעת אחריותם של מבטחים שונים, לרבות חברת הביטוח המגן, שביטחה את מארגנת האירוע, ארגון הפקות אירועים ותערוכות. השופט החליט כי פוליסת הביטוח של המגן עם המארגן, שכיסתה את ההפקה והביצוע של תפאורות לטקס פתיחת המכביה, חלה גם על הגשר שקרס. הפוליסה ביטחה את אחריותו המשפטית של המארגן כלפי צדדים שלישיים הנובעת מעבודתם של קבלני משנה. למרות שבניית הגשר לא הוזכרה במפורש בחוזה, פירשה השופטת את מטרת חוזה הביטוח, תוך התחשבות במערכת היחסים ארוכת הטווח בין המגן למארגן, למסקנה כי בניית הגשר אכן כוסתה. יתר על כן, נספח מיוחד לפוליסה, שביקש מכבי, אישר את הרחבת הכיסוי הביטוחי כך שיכלול את דרישות מכבי וביטל כל תנאי מתנגש. השופט קבע כי הביטוח של המגן מכסה את האחריות הנזיקית הפוטנציאלית של המארגן כלפי התובעים כתוצאה מקריסת הגשר. לאחר שתקרת החבות נקבעה על 5,500,000 ₪, בתוספת הפרשי ריבית והצמדה, עודדה השופטת את המגן לשקול מחדש את עמדתה ולבצע את התשלום לתובעים באופן מיידי, תוך הימנעות מהתדיינות משפטית נוספת. לבסוף הורה השופט למגן לשלם למארגן 100,000 ₪ ו-600,000 ₪ לתובעים בגין הוצאותיהם המשפטיות. פסק דין זה מחייב את המגן ביטוח לפצות את נפגעי קריסת הגשר במהלך משחקי המכביה ה-15, לקבוע את חבות המבטח ולקבוע את סכום הפיצוי, תוך מתן תובנות לגבי פרשנות חוזי ביטוח ותפקידן של ציפיות סבירות בקביעת הכיסוי.