בש"א 14022/07

תקציר

התובעת, חברה להפצת מזון, תבעה יצרנית מזון תינוקות בינלאומית (הנתבעת) בגין הפרת חוזה הפצה בלעדי. התובעת טענה כי הנתבעת מינתה אותם כמפיצים בלעדיים של מוצריה בישראל וברשות הפלסטינית. עם זאת, הנתבעת הכחישה את קיומו של חוזה מחייב, וטענה כי המו"מ בין הצדדים היה ראשוני ולא הביא להסכם סופי. התובע הגיש בקשה להיתר המצאה מחוץ לתחום, אשר בית המשפט העניק באופן חלקי. בית המשפט לא מצא ראיות לקיומו של חוזה חלוקה מחייב, כלומר עילות התביעה החוזיות לא יכלו להישמע בישראל. עם זאת, בית המשפט התיר את המשך עילות התביעה הטרום-חוזיות, שכן הן נגעו למשאבים שהשקיע התובע לקראת הסכם החלוקה. עילות תביעה אלה, הנובעות ממשא ומתן בחוסר תום לב לכאורה של הנתבע ומצגי שווא, נופלות בגדר סמכות השיפוט הישראלית לפי תקנה 500(7) לתקנות סדר הדין האזרחי. כמו כן, בית המשפט קבע כי הפורום הישראלי היה ראוי וכי לא היה שיהוי בלתי סביר בהגשת הבקשה. כתוצאה מכך, היתר ההמצאה בוטל רק בגין התביעות החוזיות אך נשמר בשל עילות התביעה הטרום-חוזיות. ההחלטה התקבלה בהיעדר שני הצדדים.