תמ"ש 24760/08

תקציר

התובע תבע את הנתבע על כך שנמנע מלממש את נישואיהם ולאחר מכן הטעה אותה להאמין שהוא אינו חושק בה, תוך שהוא גם מאהב בצד. התובעת דרשה פיצוי בגין הנזקים שנבעו מהטעיית הנתבע, שהובילה אותה להינשא לו. לטענתה, לו ידעה על חוסר יכולתו לממש את הנישואין, לא הייתה נישאת לו. הנתבע הכחיש את הטענות וטען כי דרישותיה של התובעת לקיום יחסי מין היו מוגזמות ובלתי סבירות. עם זאת, בית המשפט פסק לטובת התובעת, תוך שהוא מצטט את הודאת הנתבע כי לא מימש את הנישואין ואת הטעיה שלו לגבי מניעיו להינשא לה. השופט קבע כי מעשיו של הנתבע מהווים הפרת תום לב והתנהגות מקובלת, כמו גם עוולות של מרמה ורשלנות, והורה לו לפצות את התובע. בגין הנזק הנפשי והמעמדי פסק בית המשפט 100,000 ₪, ובגין הנזק הממוני המוכח בסך 18,000 ₪ שהוצא על החתונה נפסקו 30,000 ₪ נוספים. הסכום הכולל, 130,000 ₪, בצירוף הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך 5,000 ₪, היה אמור להיות משולם על ידי הנתבעת לתובע, בהפרשי הצמדה וריבית עד למועד התשלום בפועל. פסק הדין ניתן לטובת התובעת שלא בפניה ביום 25.3.2010.