עפ"ת 51225-08-23

תקציר

ערעורו של המערער על גזר דינו נדחה על ידי בית המשפט. הכלל לפיו נוקטת ערכאת הערעור הוא כי היא אינה מטילה מחדש את העונש אלא בוחנת את העונש שניתן על ידי בית משפט קמא בגין כל טעות מהותית או חריגה מרמת העונש הראויה. בית המשפט מצא כי מקרה זה אינו מחייב את התערבותו, שכן העונש שהוטל על המערער לא חרג באופן משמעותי מסטנדרט הענישה המקובל. המערער הורשע בעבירה החמורה של נהיגה בזמן פסילה ונהיגה עם רישיון שפג תוקפו. הדבר היווה סיכון בטיחותי והפגין זלזול בחוק ובצווי בית המשפט. בית המשפט מצא כי העונש שהטיל בית משפט קמא – שלושה חודשי מאסר בפועל – היה סביר וראוי בהתחשב בעברו של המערער בעבירות דומות ובזלזול שלו בחוקי התעבורה. בית המשפט דחה גם את טענות המערער בדבר היעדר התחשבות בהשפעת העונש על משפחתו והיעדר תסקיר שירות מבחן, וציין כי המערער ועורך דינו לא ביקשו תסקיר כזה. בית המשפט הדגיש כי דיווחים אלה אינם מחייבים וכי בית המשפט קמא שקל כראוי את הנסיבות. זאת ועוד, נדחתה גם טענת המערער בדבר חוות דעתו של הממונה, שכן המערערת ויתרה על חוות דעת זו. בית המשפט הגיע למסקנה כי יש לדחות את הערעור על גזר הדין, והמערער חויב לרצות את העונש כפי שיחליט בית משפט קמא.