ע"א 697/72

תקציר

ערעורו של עובד על החלטת בית המשפט המחוזי לדחות את תביעת הנזיקין שלו נגד מעסיקו בעקבות תאונת עבודה היה מוצדק. העובד טען כי נכנס לעינו גוף זר עקב רשלנות המעביד וכי חל עליו הכלל של "ראיה עצמית". המעסיק טען כי העובד אשם. בית המשפט העליון פסק לטובת העובד, וקבע כי המעסיק לא הוכיח די הצורך חוסר רשלנות. נפסק כי יש לבסס את הקשר בין הפגיעה לבין רכושו של המעביד בטרם ניתן יהיה להחיל את כלל "הראיות העצמיות". מאחר שהמעסיק היה הבעלים של שני המקורות האפשריים היחידים לתאונה, ולא הוכיח די הצורך כי אף אחד מהמקורות אינו הגורם לכך, פסק בית הדין לטובת העובד. כמו כן, הודגש כי החובה לדאוג לבטיחות העובד חלה על כל הנמצאים בשטח המפעל, ולא רק על מי שעובד ישירות עם המיכון המסוכן. בית המשפט מתח ביקורת על אופיו הממושך של המשפט, שחולק למספר שלבים, וקרא לבתי המשפט המחוזיים לזרז את הטיפול בתביעות נזיקין. לבסוף הוחזר פסק הדין לבית המשפט המחוזי להשלמתו, והמעסיק חויב בהוצאות הערעור של העובד.