ת"א 5265-05-13

תקציר

פסק הדין דן במחלוקת על חלוקת רווחים מבעלות משותפת בקרקע. התובעים, צאיג, טענו כי עליהם לקבל את חלקם היחסי ברווחים מהקרקע כפי שנקבע בהסכם השיתוף. הנתבע, לוזון, טען כי הוצאות שונות עולות על ההכנסות מהקרקע וביקש לקזז אותן כנגד הרווחים המגיעים לצייג. בית המשפט פסק לטובת צאיג, וקבע כי הם זכאים ל-30/298 מהרווחים בסך כולל של 46,186 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד הפקת הרווחים. לוזון לא סיפק ראיות מספיקות להוצאות כלשהן שניתן לנכות מהרווחים. בנוסף, קבע בית המשפט כי צאיג אינה זכאית לשכר ראוי בגין השימוש בקרקע, שכן השימוש הנוכחי תואם את המטרה שהותוותה בהסכם השיתוף. בנוסף, דחה בית המשפט את תביעתו הנגדית של לוזון על סך 30 אלף שקל, שלטענתו צאיג חייבת לו על פי הסכם השיתוף. בית המשפט קבע כי טענה זו, יחד עם כל תביעות הקיזוז, נבדלות מתביעתה של צאיג ואינן נופלות תחת החריג של סעיף 4 לחוק ההתיישנות. לבסוף פסק בית המשפט לצאיג 5,400 שקל שכר טרחת עורך דין ו-1,100 שקל הוצאות, שישולמו על ידי לוזון בתוך 30 יום.