ע"א 7368/00

תקציר

בפסק דין זה דחה בית המשפט ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו שלא לפסול עצמו מלדון בתיק (ה"פ 275/92) שעניינו סכסוך של בני זוג נשואים על זכויות קנייניות בדירה. החלטת בית המשפט המחוזי נבעה מכך שבא כוח המערער לא התייצב לדיון שנקבע, מה שהוביל את השופט, השופט ד' פפר, לבטל את שלב ההוכחות במשפט ולהטיל על המערער הוצאות. בית המשפט העליון, בפסק דין נפרד, הפך בעבר חלק מהחלטותיו של השופט פפר בתיק והפחית את סכום ההוצאות שנפסקו נגד המערער. המערער ביקש את פסילתו של השופט פפר, בנימוק של היעדר משוא פנים בשל החלטות השופט. עם זאת, בית המשפט דחה את הבקשה, וקבע כי היא לוקה בחסר תום לב. השופט ציין כי טעויות פרוצדורליות אינן מעידות באופן אוטומטי על היעדר משוא פנים וכי המערער לא הביא ראיות אובייקטיביות להטיה כזו. יתר על כן, העובדה שבית המשפט העליון ביטל חלק מהחלטותיו של השופט פפר אינה מהווה עילה לפסילה. השופט הדגיש כי טענות המערער לא הוכיחו חשש ממשי להיעדר משוא פנים של השופט פפר ולכן דחה את הערעור. החלטה זו התקבלה מבלי להתחשב באיהוי של המערער בהגשת בקשת הפסילה.