פ"ה 18862-01-20

תקציר

המחלוקת נסובה סביב מינויו של הנתבע למנכ"ל רשות מקומית, עליו מערערת עמותת התובעים. בית המשפט בחן האם הנאשם עמד בתנאי הסף לתפקיד, שכללו ניסיון ניהולי. הנתבעת טענה כי התובעת לא הביאה ראיות מספיקות לביסוס טענתה, אך בית המשפט חלק עליה, וציין כי נטל ההוכחה מוטל על הנתבעת ועל הרשות המקומית להוכיח את עמידתן בדרישת הניסיון הניהולי. בית המשפט מצא כי תפקידו של הנאשם כעובד סוציאלי במחלקת הרווחה, אף שהוא משמעותי, אינו כרוך באחריות ניהולית כהגדרתה בחוזר המנכ"ל. טענת הנתבעת בדבר ניהול עובדי עזר לא הוכחה, שכן עובדים אלה הועסקו על ידי חברות סיעוד ותפקידה של הנתבעת היה תפקיד של פיקוח ובקרה ולא ניהול ישיר. בנוסף, תפקידיו כרכז ועדת קשישים וסיעוד לא כללו פעולות ניהוליות. בית המשפט דחה גם את טענות הנתבעת בדבר ניסיון ניהולי באמצעות ניהול מרכז יום לקשישים, אחריות על מועדוניות וניהול פרויקטים הקשורים למתנ"ס. בכל תפקידיה אלה לא הצליחה הנתבעת להביא ראיות משכנעות לאחריות ניהולית בהתאם לקריטריונים הנדרשים. משכך, הגיע בית המשפט למסקנה כי הנתבעת לא עמדה בדרישת הניסיון הניהולי הסף לתפקיד המנכ"ל. לפיכך, היא קיבלה את טענת התובעת וביטלה את ההחלטה למנות את הנתבע למנכ"ל. הרשות המקומית חויבה לשלם לתובע שכר טרחת עורך דין, ולשני הצדדים ניתנה זכות ערעור על פסק הדין.