ת"א 2066-04-24

תקציר

בפסק הדין שדן בבקשת התובע לפסול הרכב שיפוטי, הגיע בית המשפט למסקנה כי הבקשה לא הוכיחה חשש ממשי למשוא פנים, מה שהוביל לדחייתה. עילות הפסילה של התובע כללו חוסר שביעות רצון מדרישת בית המשפט לתיעוד פיזי, אי העברת התיק לכאורה לשופטת כרמלה האפט וחוסר מעש לכאורה בקבלת החלטות שיפוטיות. בית המשפט הדגיש כי הדרישה למסמכים היא הכרח פרוצדורלי, נוכח הימנעותו הראשונית של התובע מהמצאת מסמכים חיוניים, ולא סוגיה המצביעה על משוא פנים. בתמיכה לתביעה זו, התייחס בית המשפט לפסק דין שניתן לאחרונה על ידי שופט בית המשפט העליון פוגלמן, וחיזק כי הוראות פרוצדורליות טכניות אינן מהוות עילה לפסילה. באשר לרצונו של התובע בשופט האפט, קבע בית המשפט כי בעלי דין אינם רשאים לבחור את שופטיהם וכי לא הוצע משוא פנים בהעברת התיק לשופט הנוכחי. בהתייחסו לתלונתה של התובעת על אי קבלת החלטות, הדגיש בית המשפט את זימונו המהיר של הדיונים וההחלטות, תוך הפרכת טענת השיהוי. עוד ציין בית המשפט כי בקשת הפסילה הוגשה ללא אינטראקציה מוקדמת עם הפאנל, והן לתובע והן לנציגו ניתנה הזדמנות מלאה לטעון את טענותיהם, ובכך לשלול כל טענה למשוא פנים. בסופו של דבר, בעוד שטענות התובע עשויות להצדיק ערעור על התנהלות פרוצדורלית, הן אינן עונות על הקריטריונים לפסילה בשל חשש למשוא פנים. ההחלטה ניתנה מבלי לבקש תשומות נוספות מהצד שכנגד, ולא נפסקו הוצאות כנגד התובע.