בג"צ 8297/15

תקציר

העתירה קוראת תיגר על מדיניות חדשה של שירות בתי הסוהר, לפיה אסירים אינם יכולים לקבל ביקורים בשבת. העותרים טוענים כי תיקון זה פוגע בזכותם החוקתית של האסירים לחיי משפחה וכי הליך קבלת ההחלטות היה לקוי. השופט מינץ, בדעת רוב, מגיע למסקנה כי שינוי המדיניות הוא סביר ומידתי, ואינו פוגע בזכויות אסירים, שכן ביקורים אינם זכות מוקנית. יתר על כן, די בנימוקים שמספק שירות בתי הסוהר – כוח אדם מוגבל בשבתות והצורך לאפשר לסוהרים מנוחה – כדי לאזן בין האינטרסים המעורבים. גם השופט מינץ מוצא כי הליך קבלת ההחלטות היה לקוי, ופיילוט שערך שירות בתי הסוהר תומך במסקנה זו. השופט הנדל מסכים עם דעתו של השופט מינץ, אך מוסיף כי אף שהפיילוט לא היה נחוץ, הוא תרם להחלטה. השופטת ברק-ארז, בדעה חולקת, סבורה כי ההחלטה התקבלה שלא כדין. היא מדגישה את ההשלכות המזיקות האפשריות של המדיניות החדשה על זכויות האסירים, במיוחד עבור אלה שיש להם ילדים בבית הספר או בני זוג שעובדים במהלך השבוע. לטענתה, ההחלטה נעדרת תשתית עובדתית ראויה ולא קדם לה הליך בחינה מעמיק. לדברי השופטת ברק-ארז, אופייה הגורף של המדיניות החדשה, המבטלת לחלוטין ביקורים בשבת, הוא בעייתי. לדבריה, גישה מידתית יותר הייתה לאפשר ביקורים בשבתות במתכונת מצומצמת, אך שירות בתי הסוהר לא שקל אפשרות זו כראוי. גם השוואות בינלאומיות מצביעות על כך שהמדיניות הישראלית חריגה. לבסוף, מקווה השופטת ברק-ארז כי שירות בתי הסוהר ימשיך לבחון את יישום המדיניות ואת השלכותיה, וכי בקשות חריגות לביקורי שבת יישקלו בחיוב.