ע"א 26605-11-11

תקציר

בית המשפט החליט כי התקיימו במקרה זה התנאים של תקנה 368 לתקנות סדר הדין האזרחי, שעניינה בחינה מחודשת של צווים זמניים. לגופו של עניין, מקבל בית המשפט כי תגובתו של שבו מהווה עובדה חדשה שהתגלתה מאז הוצא הצו הקודם, ועל כן מצדיקה בחינה מחודשת של התיק. בינתיים, בית המשפט אינו מוצא כל הצדקה לטענת הפסילה, שכן בא כוחו של שבו לא הצביע על תשתית עובדתית לחשש כזה. בית המשפט מסכים גם עם בא-כוחו של שבו, כי תגובתו של ב.ק. הליב הוגשה ללא תצהיר מאומת כדין, מה שיוצר קושי ממשי להתייחס אליה כפי שהוגשה. עם זאת, השופט מציין כי התשובה יכולה להיחשב תקפה, שכן העובדות שמציג חליב מבוססות על הבקשה והמסמכים הנלווים לה, כמו גם על מסמכים נוספים שהונחו בפני בית המשפט. מנגד, השופט מציין כי שבו לא הסביר די הצורך כיצד ניתן להתגבר על הקביעות שהועלו נגדם בבית משפט השלום, ולכן לא סביר שיצליחו בערעורם. כמו כן, Shabo מנועה מלהעלות טענות חדשות כלשהן על בסיס הסכם שיתוף עם עיריית ירושלים, שכן הדבר לא הוזכר בהודעת הערעור. בסופו של דבר השופט מחליט כי הבקשה לעיון חוזר בהחלטה הקודמת נדחית, וצו השעה הקודם מבוטל. עם זאת, Halib לא יזוכה בעלויות כלשהן, בשל הפרת כללים פרוצדורליים בתגובתם הראשונה.