ת"א 7395-07-08

תקציר

פסק הדין דוחה את טענת התובע כנגד החזקה של הנתבעים בקרקע. השופט פוסק לטובת הנתבעים, וקובע כי התובעת, כרשות ציבורית, לא פעלה בסבירות וקיימה את כללי הצדק הטבעי כלפי הנתבעים. התנהלות הרשות נחשבת ככזו שגרמה לנאשמים עוגמת נפש מיותרת, והותירה אותם בלימבו בכל הנוגע להריסה אפשרית של המקלט שלהם, העומד על תילו למעלה מחמישים שנה. יתר על כן, השופטת מדגישה את משמעותו של פסק דין קודם מיום 22.1.89, הנוגע לסכסוך החזקה במקרקעין, אותו נמנעה התובעת מלגלות למרות בקשותיהם החוזרות ונשנות של הנתבעים. פסק הדין מחייב את שני הצדדים להסדיר את החזקת הנתבעים בקרקע. השופטת מבקרת את התובעת על כך שלא מילאה את התחייבויותיה כלפי הנתבעים ומורה להסדיר את החזקה על פי פסק הדין הקודם. השופט מתייחס גם לטענות נוספות שהעלו הצדדים ומוצא אותן לא משכנעות. אלה כוללים את טענות הנתבעים בדבר תקופת ההתיישנות, הבעלות על הקרקע וההיתר המשתמע להשתמש בקרקע. השופט קובע כי לתובע, כבעל הקרקע, יש זכות לבטל את החזקה של הנתבעים בכל עת וכי טענות הנתבעים לאפליה בתנאי החכירה חסרות שחר. בסופו של דבר, פסק הדין מדגיש את דחיית תביעת התובע ומחייב את הצדדים לשתף פעולה לביסוס זכויות החזקה של הנתבעים בהתאם לפסק הדין הקודם. התובע נדרש לכסות את הוצאות הנתבעים, ופסק הדין יימסר לשני הצדדים על ידי מזכירות בית המשפט.