ע"פ 5385/13

תקציר

קשיש, שהורשע בביצוע עבירות מין בנכדתו ובשכנו, הגיש בקשה לעיכוב ביצוע של שמונים חודשי המאסר שנגזרו עליו, תוך שהוא מערער על הרשעתו ועל גזר דינו. העבירות התרחשו על פני תקופות שונות וכללו מעשים מגונים בנכדתו ומעשה מגונה בשכנו. בית המשפט המחוזי הרשיע את המבקש על סמך עדויות הקורבנות, שנמצאו אמינות בעיניו, וגזר עליו שמונים חודשי מאסר בפועל, לצד פיצוי כספי לקורבנות. המבקש טען כי סיכויי ערעורו להצליח שכן החלטת בית המשפט המחוזי בדבר אמינותו פגומה, וביקש עיכוב ביצוע בשל זקנתו, בריאותו הלקויה ועברו הפלילי הנקי. בעוד השופט ציין את כיעור הפשעים ואת הסיכויים הנמוכים להצלחת הערעור, הוא העניק עיכוב ביצוע מותנה עד אמצע נובמבר 2013. התנאים כללו מעצר בית, פיקדון במזומן וערבויות אישיות. השופט הדגיש כי הכרעה מוסרית זו נועדה לאזן בין זכותו של המבקש לחירות לבין אינטרס הציבור במאסר מיידי.