ת"א 15454-10-17

תקציר

התובע, בעל חלקת אדמה בכפר מכר, הגיש תביעה לפינוי גיסתו, הנתבעת, מדירה בשטחו. הדירה המדוברת הייתה בתחילה קומת עמודים מתחת לבית אחיו של התובע, הנתבע מס' 2. הנתבעת ובעלה, אחיה המנוח של התובעת, התגוררו בדירה מאז נישואיהם בשנת 1981. לאחר גירושיהם בשנת 2008, המשיכה הנתבעת להתגורר בדירה עם ילדיה. התובע טוען כי הוא הבעלים החוקי של הנכס ומבקש לפנות את הנתבע. עם זאת, הנתבעת טוענת כי יש לה רשות להשתמש בקרקע ובדירה, אשר אינה ניתנת לביטול. בית המשפט מגיע למסקנה כי התובע הוא הבעלים החוקי של המגרש והדירה, וההיתר שניתן לנתבע ניתן לביטול. הנתבע לא הביא כל ראיה המצביעה על כך שהאישור היה בלתי חוזר. לפיכך, בית המשפט מקבל את תביעת התובע אך קובע כי יש להתנות את הפינוי בתשלום פיצוי הולם לנתבע. בית המשפט ממנה שמאי מומחה שיעריך את שווי ההשקעות שביצע הנתבע בדירה. המומחה קובע כי שווי ההשקעות הללו הוא 240,000 ₪. בית המשפט מחליט כי סכום זה ישולם כפיצוי לנתבע ומורה על פינוי הנתבע תוך 90 יום מיום שהתובע הפקיד את סכום הפיצוי בבית המשפט. בנוסף, בית המשפט קובע כי אף אחד מהצדדים לא יישא בהוצאות או בשכר הטרחה של הצד השני. פסק דין זה יוגש לצדדים על ידי המזכירות.