צבאי 5881-12-18

תקציר

פסק דין זה עוסק בשתי צוואות מתחרות שהותיר אחריו המנוח, א"ס, ובתביעה לפסק דין הצהרתי בדבר הבעלות בעיזבונו. הצוואה הראשונה, מיום 15.6.2016, נערכה על ידי בנו של א"ס והמוטב העיקרי, הנתבע, והורישה לו את כל רכושה של א"ס תוך הדרת שאר בני המשפחה. הצוואה השנייה, מיום 20.12.2016, נערכה על ידי אשתו של א"ס, התובע, וחילקה את רכושו של א"ס בין אשתו, שני בניו וכמה בנות, למעט בת אחת שהורחקה. על בית המשפט להחליט איזו צוואה לקיים, אם בכלל, וכן לפסוק בטענת התובעת כי היא הבעלים של מחצית מעיזבונה של א"ס על פי חוק שיתוף הפעולה, שכן היא תרמה למשק הבית וגידלה את הילדים תוך כדי עבודתה. לאחר עיון בראיות ובעדויות, בית המשפט מוצא כי שתי הצוואות אינן תקפות. הצוואה השנייה לוקה בפגמים פורמאליים ונחתמה תחת השפעתו הבלתי הוגנת של התובע. למרות שהצוואה הראשונה נערכה על ידי נוטריון, היא נחתמה גם בהשפעת הנתבע והייתה כרוכה בהשתתפותו הפסולה. יתר על כן, מצבו הרפואי ומצבו הקוגניטיבי של א"ס, שהידרדר עקב מספר אירועים מוחיים, מעלים ספקות לגבי הבנתו את הצוואות עליהן חתם. באשר לתביעת התובע לפסק דין הצהרתי, בית המשפט מוצא כי חזקת השיתוף אכן חלה על דירת המגורים בה התגוררו א.ס. והתובע יחד. עם זאת, התובע לא הביא ראיות מספיקות לכך שא"ס התכוון לחלוק עמה את נכסיו האחרים, שרובם עברו בירושה. לפיכך, בית המשפט מורה על צו ירושה לעיזבון, כאשר התובע מקבל רק את דירת המגורים. כל צד יישא בהוצאות המשפט שלו, ופסק הדין יפורסם תוך השמטת פרטים מזהים.