ע"א 34619-12-09

תקציר

מדובר בפסק דין שעניינו סכסוך בין שני עסקים, המערערת נפטא והשותפה המשיבה, על חוזה לשימוש בשטח מגודר שבידי נפטא. על פי חוק הנפט, זכויות החזקה של נפטא מוגבלות למטרות ספציפיות. נפטא טענה כי היא מוסמכת להתקשר בחוזה עם פרטנר, אך שני הצדדים התעלמו מהדרישה לאישור מינהל מקרקעי ישראל. פרטנר שילמה לנפט"א דמי הרשאה עבור השימוש בקרקע. הסכסוך החל על בעלות על תורן בנכס. בסופו של דבר הפסיקה פרטנר לשלם את דמי ההרשאה, חתמה על חוזה עם רמ"י וטענה כי נפטא רימתה אותם בנוגע לזכויותיהם בקרקע. השופטים מסכימים עם פרטנר כי זכויותיה של נפטא היו מוגבלות וכי יש לבטל את החוזה בין נפטא לפרטנר בשל הפרת חוזה. הם מדגישים כי דמי ההרשאה ששילמה פרטנר לנפט"א היו עבור השימוש בקרקע ובתורן, כפי שסוכם, ולכן נפטא אינה נדרשת להשיב תשלומים אלה, מה גם שפרטנר פעלה בחוסר תום לב. הם מסבירים כי פרטנר ידעה את טיב זכויותיה של נפטא ואת הדרישה לאישור רמ"י, ובכל זאת בחרה להתקשר בהסכם. בנוסף, פרטנר לא ניסתה לקבל את האישור הנדרש ורק העלתה סוגיות בזכויותיה של נפטא לאחר שהתעוררה המחלוקת. החלטת הרוב, שנכתבה על ידי השופט שנלר ואליה הצטרף השופט לב הר שרון, קובעת אף היא כי ביטול החוזה תקף ממועד הביטול ואילך, ולכן נפטא אינה נדרשת להשיב תשלומים שהתקבלו לפני מועד זה. השופט לבכר שרון מוסיף ומציין כי לרשות מקרקעי ישראל, כבעלת הקרקע, עשויה להיות תביעה להשבה נגד נפטא, אך הדבר אינו רלוונטי למקרה הנוכחי. כתוצאה מכך, קובעים השופטים כי נפטא אינה נדרשת לשלם תשלומים נוספים כלשהם לפרטנר, וכל תשלום שבוצע לאחר פסק דינו של בית משפט קמא יוחזר לנפט"א. כל צד יישא בהוצאותיו ובשכר טרחתו, וכל הפקדות שיבוצעו יוחזרו. ההחלטה מחייבת, והעתק מפסק הדין יישלח לשני הצדדים.