עת"מ 58934-06-14

תקציר

פסק הדין דן בבקשתה של העותרת לקבל רישיון למכירת רחוב בחוף הים, בטענה כי החלטת העירייה שלא להעניק אותו הייתה מפלה שלא כדין. השופט מסכם את הדינים הנוגעים לחופש העיסוק וההגבלות עליו, לרבות ההוראות לרישוי עיסוקים ספציפיים, כגון סחר ברחוב. לעירייה שיקול דעת לקבוע תנאים למתן רישיונות מכירה והחלטותיה כובדו בדרך כלל על ידי בית המשפט, אלא אם קיימת עילה מנהלית להתערבות. השופט מסכים כי שיקולי העירייה בסירוב לרישיון, כגון שלום הציבור, שמירה על חוף הים וכיבוד זכויות הקניין של מינהל מקרקעי ישראל, הם סבירים. עוד נמצא כי הקריטריונים שבהם השתמשה העירייה, לרבות תושבות ומצב כלכלי, לא הוצגו ולא הצדיקו כראוי. בעוד שהתנהגות העירייה בעבר יכולה להיתפס כמפלה, שכן היא העניקה בלעדיות לספק אחר, גם רישיונו של אותו ספק פג, ולכן לא הייתה אפליה כיום. השופט מסכם כי אין עילה להתערב בהחלטת העירייה וכי אם יחליטו בעתיד להעניק רישיון למישהו, עליהם לקבוע קריטריונים שוויוניים העומדים לעיון הציבור. בקשת העותר נדחית אפוא, וכל צד יישא בהוצאותיו המשפטיות.