ע"מ 54050-01-18

תקציר

בית המשפט דחה את הבקשה שבפניו, בקובעו כי המערערת לא עמדה בנטל להצדיק חריג פרוצדורלי לכלל לפיו על התובעים להציג את כל ראיותיהם בבת אחת. המערער לא הצליח לשכנע את בית המשפט כי הראיות הנוספות שביקשו להגיש הן "ראיות מפריכות" או כי יש בהן כדי לערער את מהימנותו של עד ההגנה. הראיות, שהורכבו ממספר תצהירים, לא נחשבו מכריעות בתיק, שכן המחלוקת התמקדה בעיקר בסיווג עסקה לצורכי מס וביישום כללי חשבונאות ותקנות מס רלוונטיים. יתר על כן, המערער ידע על הראיות טרם השימוע אך לא ניסה להגישו לראיות האחרות. בית המשפט הדגיש כי הכללים הפרוצדורליים מחייבים וכי בקשת המערער להביא ראיות נוספות בשלב מאוחר זה אינה מוצדקת, מה גם שהיא מחייבת חקירות נגדיות ארוכות ומכבידה שלא לצורך על ההליך. לבסוף, נצטווה להגיש את סיכומי המערער בתוך 30 יום, והמערער חויב בהוצאות פקיד השומה בגין הבקשה.