בג"צ 9098/01

תקציר

במקרה זה, הכנסת חוקקה חוק המעניק הטבות כספיות לאנשים הרוכשים או מרחיבים דירות בירושלים כדי להילחם בהגירה שלילית. עם זאת, זמן קצר לאחר מכן אישרה הכנסת חוק נוסף להשעיה רטרואקטיבית של הטבות אלה בשל שיקולים תקציביים. השאלה המרכזית הייתה האם השעיה רטרואקטיבית זו פוגעת בזכויותיהם של מי שהסתמכו על החוק הראשוני בתוך ששת השבועות שבהם היה פעיל. בית המשפט נדרש לקבוע אם ביטולה בדיעבד של הכנסת פוגע בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, ובפרט בזכות הקניין. בעוד חלק מהשופטים טענו לפרשנות שתחריג את מי שהסתמך על היתרונות הראשוניים מהשפעות ההשעיה, אחרים סברו כי הכרזה על ההוראה הרטרואקטיבית כבטלה היא הכרחית. בסופו של דבר, בית המשפט מצא כי יש להגן על זכויותיהם של נפגעים שהסתמכו על החוק וכי ההוראה הרטרואקטיבית של החוק השני אינה חוקתית. בית המשפט החליט לאפשר למחוקק זמן לתקן את הסוגיה המשפטית, אך העיקרון המרכזי היה לקיים את ההסתמכות ולהגן על זכויות הקניין כעולה בקנה אחד עם חוק היסוד.