עמ"נ 11261-12-18

תקציר

פסק הדין מקבל את הערעור בחלקו, מבטל את החלטת ועדת הערר בארנונה ומחזיר את התיק לוועדה לדיון נוסף. זאת, בשל פגיעה בזכות הטיעון של המערערים, שכן הוועדה ביססה את החלטתה על סיכומים ומסמכים בכתב מבלי לאפשר למערערים להציג עדויות וראיות בעל פה, דבר שהביא להיעדר בירור עובדתי. החלטת הוועדה, שהתקבלה ללא הסכמת המערערים ועל סמך מסמכים, האשימה גם את המערערים בהסתרה והסתרה מכוונת של מידע, דבר המצדיק חזרה לוועדה להמשך חקירה. בית המשפט העליון, כערכאת ערעור, אינו מצויד במומחיות או בתשתית העובדתית להכריע במחלוקות העובדתיות במקום הוועדה. לכן, יש צורך בהחזרת התיק לוועדה, כדי שתוכל לשמוע עדויות ולקבל החלטה על סמך הראיות שהוצגו. ההיבטים היחידים של ההחלטה המקורית שנותרו תקפים הם הקביעות לגבי שטחי הנכסים, שנקבעו באופן חד משמעי בפסקי דין קודמים ולא ניתן לבחון אותן מחדש. מאחר שהערעור התקבל באופן חלקי, אף צד לא חויב בתשלום הוצאות.