בש"פ 2476/12

תקציר

המבקשים ביקשו לערער על החלטת בית המשפט המחוזי ממרץ 2012, הנוגעת לביטול הסכמתם להסדר קודם, ולחילופין ביקשו ארכה לערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי ממאי 2011. השאלה העיקרית הייתה האם המבקש יכול לערער על "החלטה אחרת" שניתנה לאחר פסק דין סופי. בית המשפט קבע כי ההחלטה ממרץ 2012 היא אכן "החלטה שונה" ולא "פסק דין", ולכן לא ניתן לערער עליה, שכן אין הוראה משפטית רלוונטית המאפשרת זאת. זאת ועוד, גם מנגנון ה"בליעה" לא יכול היה לסייע למבקש, שכן לא הייתה הצדקה לשלב את ההחלטה המאוחרת בפסק הדין הקודם. הבקשה החלופית להארכת מועד לערעור על פסק הדין ממאי 2011 נדחתה אף היא, שכן בית המשפט לא מצא סיבה מוצדקת לעיכוב בהגשה, וטענת המבקש כי לא הבין את פסק הדין הקודם לא הייתה משכנעת, במיוחד לאור העובדה שהמבקש היה מיוצג על ידי עורך דין. משכך, נדחתה בקשת רשות הערעור, ובקשת ההארכה נדחתה אף היא.